תמיד חשבתי שסיפורי המפגשים שלי עם ספרים מתחילים ונגמרים בין דפי סיפורים אינסופיים, אבל אחת החוויות הכי מרגשות שחוויתי לא קרתה בבית קפה או בחנות ספרים, אלא בספרייה השכונתית הקטנה שלנו.
זה היה באחד מימי שישי אחרי הצהריים. הייתי שם כדי להחזיר שני ספרים ולחפש משהו חדש לקרוא. כשנכנסתי, הרגשתי את האור הנעים שמזמין אותך פנימה ומעט ריח של נייר ישן שיצר קשר נוסטלgi בין הפינות השונות של הספרייה. אני זוכר איך הבחנתי בילד קטן, ישוב על הרצפה עם עיניים בוערות וקומיקס בידו. הדינמיקה הייתה מדהימה; הוא היה כל כך מרוכז בעולם שלו, כאילו פחד שברגע אחד הוא יפסיד איזה רגע קסום מתוך העלילה.
פתאום ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה הוא קורא. לתדהמתי הוא התחיל להסביר לי על גיבורי העל שהיו בו - כאילו מדובר במבצע צבאי סודי שהוא רק שמע עליו ולא רוצה לחשוף יותר מדי פרטים! חייכתי והרגשתי איזו חמימות בלב לראות ילד כל כך סקרן ואוהב לקרוא.
בשיחה שלנו נגלה עוד פרט מאחוריי הספר: הסופר כתב על האתגרים של להיות צעיר ורצון לשמור על חלומות מול קשיים אמיתיים - זה הזכיר לי אותי כשהייתי בגילו. לקח לי כמה דקות להבין עד כמה הסרטוט הזה היה חזק ומשמעותי עבור ילדים.
לאחר מכן עברנו יחד בין המדפים - ואני גיליתי שאני מתרגש ממנו לא פחות משהוא ממני. החלטנו לבחור יחד מספר ספרים ששנינו נוכל ליהנות מהם, והוא בחר ביולי ומלחמת הכוכבים (דברים שכבר מצאו להם מקום בבית שלי!).
מהחוויה הזו למדתי שהספריות הן הרבה מעבר לסתם מקומות להשאיל בהם ספרים; הן עולם חי ותוסס שבו מתקיימות פגישות בלתי צפויות וחיבורים אנושיים שאין להם תחליף. אם אתם עדיין לא פוקדים את הספרייה המקומית שלכם - עשו לעצמכם טובה ובואו לחקור אותה!
טיפ: אם יש לכם זמן טיפה פנוי בשבוע הבא, לכו לספרייה הקרובה לביתכם ופשוט שוטטו שם בלי לחץ למצוא את מה שאתם רוצים. אולי תמצאו כוכבי הלילה שלכם בדיוק כמו שאני מצאתי את הילד ההוא… ולמי יודע? אולי גם תתחברו לסיפור חדש שהלב שלכם יחכה לו שנים רבות.