אם יש משהו שאני לוקח איתי מהילדות, זה את הריחות והטעמים שהיו בבית של סבתא. כל שבת, כשהכנו יחד את הארוחה המסורתית, אני זוכר איך היא הייתה מוסיפה קמצוץ מלח פה ורבע כפית דבש שם, רק כדי לשדרג את המנות שהיא הכינה באהבה. על אף ההבדלים בגיל ובניסיון לא יכולתי לנחש שכמה שנים מאוחר יותר אמצא את עצמי בשולחן שישי עם שף פרטי.
זה קרה בהפתעה גמורה - פגישת חברים קטנה שהתבררה לערב בלתי נשכח. הוא הגיע עם כל הציוד הנדרש כמו איזה מיני-מסעדן שרק מחכה להפתיע אותנו בטעמים חדשים ושונים. האמת? הייתי סקפטי בהתחלה. למה לי להזמין שף כשאפשר פשוט לבשל בבית? אבל ברגע שהוא התחיל לעבוד במטבח, כל הספקות התפוגגו.
אני זוכר במיוחד מנה אחת - ריזוטו שמסופר עליו ממש בסיפור אגדה. האורז נמס על הלשון כמו קרם ברולה אחרי שסבתא שלי הייתה מכינה אותו. הוא הסביר שהוא משתמש בתהליך בישול איטי שנותן לכל רכיב לדבר בזכות עצמו, והשיחה סביב השולחן רק הוסיפה לחוויה.
לאורך הערב הבנתי ששפים פרטיים לא מתעסקים רק באוכל; הם מביאים עימם אווירה ומגע אישי שהופך כל ארוחה למסע קולינרי מרגש ולא סתם לקיום יומיומי. זה גרם לי לחשוב שאולי גם אנחנו צריכים לקחת רגע לעצמנו מדי פעם ולפנק אותנו בחוויות שמעבר למחריצי היום-יום שלנו.
אז הטיפ שלי: אל תהססו להזמין שף פרטי לפעם הבאה שאתם רוצים לעשות אירוע קטן או סתם מפגש חברים בבית. זו הזדמנות להתחבר מחדש לטעמים ולהרגיש שנייה שהיינו תקועים בקסם נכון במקום הנכון בזמן הנכון - וגם לחזור קצת לילדות דרך אוכל וגעגועים לזיכרונות מתוקים שיושבים לנו בלב.
כמה טוב לדעת שגם בזמנים הכי עמוסים שלנו אפשר למצוא כיף קטן בפשטות שלהשתעשע במטבח עם אנשים שאוהבים להיות בו.
