לאחרונה נרשמתי לסדנה שעוסקת בפיתוח אישי, ואני חייבת לשתף אתכם בחוויה שהייתה עבורי ממש transformative. הגעתי עם חששות ומחשבות על מה מצפה לי שם, אבל כבר בשלב הכניסה הרגשתי שאני לא לבד. כולם באותו מצב של חיפוש והשתוקקות לגדילה.
ביום הראשון, כשישבנו במעגל וקצת דיברנו על עצמנו, אני בכיתי. נשמע אולי קיטשי, אבל פתאום הרגשתי שזה המקום הכי בטוח לפתח את עצמי ולהוריד ממני כל מיני משקולות שהחזקתי שנים רבות. שיתוף החוויות שלנו רתק אותנו אחד לשני וחיבר אותנו בצורה שלא הייתי מדמיינת.
מה שסיקרן אותי במיוחד היה שלכל אחד הייתה סיבה מיוחדת להגיע לסדנה - ברוך היה שם כי הוא מרגיש עייף מעבודה וחיים שחוקים; אסנת הגיעה לאחר פרידה כואבת ורצתה ללמוד איך להחזיר לעצמה את הביטחון; ואני? מתמודד עם השאלה מי אני באמת ומה אני רוצה לעשׂות בחיי.
למדנו כמה דברים חשובים: קודם כול, להיות כנים עם עצמנו ועם אחרים זה הבסיס לכל שינוי. גם אם לפעמים קשה לחשוף את הפגיעות שלנו, יש בזה כוח עצום להקל וליצור קשרים אמיתיים. למדנו טכניקות שונות להתמודד עם פחדים או חרדות ולפעמים פשוט לצאת מאזור הנוחות שלנו כדי לגלות צדדים חדשים בעצמנו.
אם אתם שוקלים להצטרף לסדנה כזו או אחרת - תעשו זאת! זו הזדמנות להציף שאלות שנמצאות בראש שלכם ולעבוד עליהן יחד עם אנשים שמבינים בדיוק מה עובר עליכם. טיפ קטן שלי: בחרו מקום שאתם מרגישים בו בנוח ותגיעו פתוחים לתהליך.
בסופו של דבר, מלחמת הדעות הפנימיות והמשקולות שאנחנו נושאים מגיעה למקום הרבה יותר קליל ואפשרי כשיש סביבינו אנשים שמוכנים לחלוק איתנו את הדרך הזו. וזוהי המתנה האמיתית ביותר - היכולת לגדול יחד ולא לבד.