כשהייתי ילד, לא הייתה יום שישי בלי ביקור בחנות הצעצועים השכונתית. החנות הזאת הייתה עבורי כמו שער לעולם מלא בדמיון ואפשרויות אינסופיות. המוכר, שבזמן אחר היה גם חבר משפחה, תמיד חיכה לנו עם חיוך רחב וסיפורים על כל צעצוע חדש שנחת אצלם.
אני זוכר את הפעם ההיא, כשהתלהבתי ממכונית קטנה שנראתה בדיוק כמו אותה מכונית שסבא שלי נהג בה בזמנו. כמובן שלא יכולתי להפסיק לדבר עליה בבית, עד ששבת הגיע ואני עמדתי מול דלת הכניסה לחנות בכעס קל - "למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?"
אמא שלי לקחה אותי לשם בסופו של דבר ובאותו רגע שעמדתי ליד המדף, בין המכוניות לבין הבובות והפאזלים, הרגשתי שאני נכנס לעולם חדש. הגעתי למקום שבו הכל אפשרי; שם יכולה להיות לי ממשלה של רובוטים או מסיבת תה עם פינגווינים - בעולמי הקסום האישי שלי.
לאורך השנים התחלפו צעצועים ודברים השתנו. אבל מה שתמיד נשאר הוא התחושה הזו של חיבור: חיבור לרגע שמתמלא באפשרויות חדשות ולמשפחה שמקיפה אותך ברגע הזה. כשגדלתי והפכתי לאבא בעצמי, הייתי ממונה על משימת הבחירה בראשון לציון - הגעתי לחנויות שונות שבקושי הצליחו להחזיר לי את התחושות הישנות.
ואז מצאנו חנות חדשה - יוצאת דופן! היא מלאה בצעצועים מיוחדים שמזמנים יצירות דמיון ומחשבה ולא רק "סטנדרט". אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות שם זה לבקש מהילדים לבחור משהו שהם רוצים ולהסביר מדוע הם בחרו בו. יש להם כל כך הרבה ראיה ותשוקה לגבי בחירותיהם וזה מפגיש אותי מחדש עם הילד שבי.
אם אתם אבות ואימהות לשעבר (או אפילו סבים וסבתות), אני ממליץ לכם להקדיש את הזמן הזה יחד עם הילדים שלכם בחנויות צע toys כאלה - זו הזדמנות לפתח קשרים עמוקים יותר ולגלות כמה כיף זה ליצור ביחד במקום שבו הדמיון פורץ גבולות!