אני זוכרת היטב את אותו יום שמשי באמצע הקיץ. כבר בבוקר, התכוננתי ליום כיף עם המשפחה על חוף הים. ארזנו את כל מה שצריך - מגבות, משחקים ואפילו קרטיבים למקרה של מזג אוויר חם מדי. הכל היה מוכן, ואני הייתי כולי באדרנלין.
התחלתי לנהל את העניינים בקפיציות וחפזון, אבל כשנכנסתי לרכב וגז ייתר סיטואציית פנדורית: המנוע לא הניע. ניסיתי שוב ושוב ללחוץ על הפלאש, לנער מעט את ההגה ולקרוא לעזרתם של הכוכבים שיעזרו לי להדליק אותו - שום דבר! אני נתקעתי במציאות שבאמת לא תכננתי.
באותם רגעים מותחים והמעצבנים אלו מתחילים הסטטוסים המוזרים שלי: מה עושים עכשיו? מתקשרים לגרר? ומה אם זה ייקח שעות? או worse: אפשר גם להפסיד את החוף!
התיישבתי לשולחן המחשבות והתחלתי לדמיין איך זה יהיה להתחיל מחדש ביום אחר יותר טוב… ואז הגיע החילוץ במדויק כמו סרט טלוויזיה. אדם נחמד ומקצועי בשם דוד הופיע עם הגרר שלו אחרי כמה דקות בודדות בלבד (תודה לגוגל!). הוא הצליח לבסס חיוך שגרם לי לחוש כאילו חיי עומדים לחזור למסלול נכון.
במהלך ההמתנה ודיבורים קלילים הוא סיפר לי כמה פעמים עזר לאנשים שלא רק נתקעו בגראז', אלא מצאו את עצמם מרוחקים ממרכז העיר בלילה קר וחשוך. איזו הרגשה אופטימית ונתינה הייתה בו! הוא הסביר שהאירועים הכי קשים יכולים להסוות מתנות גדולות של אנשים חדשים מושיטים ידיים לעזרה.
בסופו של דבר הרכב המתוק שלי עבר טיפול מקצועי וחזר לעבוד כמו חדש, ובכך הצלחנו להגיע לחוף הים סוף סוף. יש משהו בהיכרות המקרית הזאת שהשאירה בי רושם עמוק; לכל אחד מאיתנו יש רגעים חלולים ולא צפויים שאותם אנחנו צריכים לדעת כיצד להתמודד ולהסתמך אחד על השני במה שתמיד נראה קשה.
אז הטיפ שלי אליכם - כשאתם מוצאים את עצמכם תקועים במקום שבו הזמן איכשהו מתפקד אחרת, היו פתוחים לסייע אלה שמציעים לכם עזרה וגם אל תחפרו יותר מדי בתקלות שאתם נקלעים אליהם; לפעמים המסע עצמו יכול להיות ההפתעה הכי גדולה בחיים שלכם.