עברו כמה חודשים מאז שהייתי בסיטואציה המשפטית הכי מסובכת שיכולתי לדמיין. הייתי בטוח שאני רק מגן על עצמי, ובסוף מצאתי את עצמי בתוך מאבק ארוך מול מערכת שלא תמיד מבינה את הכאב האנושי שמאחוריה.
זה התחיל בתביעה של אדם שלא הסכים לקבל לאו דווקא את התוצאה שהוא רצה. כשאני חושב על זה, אני זוכר את הרגע שבו החלטתי להפעיל את עורך הדין שלי. המחשבה היתה - “הכל יסתדר אם נקרא לזה בשמות הנכונים”. אבל כמו שנאמר, החיים לא פשוטים כמו שחוק נראה על נייר.
במהלך ההליכים, פגשתי אנשים מדהימים שעברו כל כך הרבה דברים קשים. כאן הבנתי משהו חשוב - יש רגעים שבהם החוק יכול להיות קר מדי, חסר רגש ופשוט לא מחובר למציאות שאנחנו חיים בה. יש פעמים שהצדק האמיתי נמצא במקום אחר לגמרי מהשורות היבשות שמקשטות את ספרי החוקים.
יום אחד הגיע לשיחת תמיכה אישה שהיתה במצב דומה לשלי - היא סיפרה לי איך חוותה טרגדיות משפחתיות שפשוט התרסקו אל מול הקירות הקרים של ההליך המשפטי. באותו רגע הרגשתי שאני חייב לקחת מעבר לחוקים היבשנים גם תשובות לב פרקטיות - מה עושים כשהעולם התמוטט סביבך?
אז הנה טיפ קטן ומעודד עבור מי שמתמודד עם מערכת משפטית:
אל תתנו לכך לבלוע אתכם בשלמותכם. 找找 בני משפחה וחברים שתומכים בכם בכל מצב; הם אלה שיעבירו לכם כוח כשלא תמצאו אותו בעצמכם. לצערנו הרב, הרבה פעמים מדובר יותר בניהול רגשי מאשר בפסק דין.
אהבתי לקנות חוויות כדי לעזור לפתח שפה משותפת עם העורכי דין שלי ועם הצד השני במחלוקת-להראות להם שיש פה אנשים ולא מספרים בלבד.
לסיכום? המשפט הוא חלק מהחיים שלנו, אבל הוא לא כל החיים שלנו. בסוף היום אנחנו צריכים לזכור שכשהכל מתנפץ סביבנו, לחיים יש עוד רעיון נוסף לחשוב עליו - מכאן אפשר להתחיל לבנות מחדש.