לפני כמה ימים, החלטתי לחזור לספרייה השכונתית שלי אחרי שנים של היעדרות. זכרתי את המקום הזה מתקופת הילדות: הריח המיוחד של דפים ישנים, הקירות העמוסים במדפים גבוהים שמלאים בסיפורים. הכניסות היו תמיד רחבות ותמיד ראיתי אנשים מתיישבים בפינות נוחות קוראים בשקט.
כשהגעתי לשם, חוויתי התרגשות שלא חשבתי שאוכל להרגיש שוב. הספרייה לא השתנתה הרבה - עדיין היה שם אותו ריח מוכר ואפילו אחד המומחים המקומיים שזיהיתי מהשנים שעברו קיווה למצוא לי ספר חדש שיעניין אותי. אחרי שיחה קצרה על הסוגים שאני אוהב לקרוא, הוא המליץ לי על ספר שכבר היה לי במחשבותיי.
לקחתי לפינה אחת שקטה וישבתי עם הספר החדש ביד. במהלך הקריאה גיליתי שתוך רגע מצאתי את עצמי לא רק בעמודי הספר אלא גם בזיכרונות ובתחושות שנעלמו כל כך הרבה זמן. זה החזיר אותי לתקופות שבהן הייתי לוקח לעצמי זמן לשוטט בין הדפים והדמויות כאילו אני חלק בלתי נפרד מהעולם שלהם.
תובנה שהצלחתי לשאת עימי מהביקור הזה היא שבין אם מדובר בספריית ציבורית או בחנות ספרים קטנה, למילים יש כוח מיוחד - הן יכולות לרפא, לעודד ולספק מבט אל עבר אחרים ואל עצמנו גם יחד. הרי בסופו של יום, כולנו מחפשים מקום מנוח שבו אנחנו יכולים להתנתק ולהתמקם מחדש.
אם אתם מרגישים פעם בצורך לברוח מהמולת החיים או סתם רוצים לגלות עולמות חדשים, ממליץ לכם לבקר בספרייה קרובה לביתכם (או אולי להצטרף לקבוצת קריאה). זאת לא רק חוויה רגועה; זו הדרך שלכם לגלות צדדים חדשים בעצמכם ובסביבה שמסביבכם.
אז קדימה! הצעד הראשון הוא המרחק הקטן בין הבית לספרייה - אוצר ממתין לכם שם.