בשבוע שעבר מצאתי את עצמי יושב במשרד, מנסה לסיים פרויקט שהתחלתי לפני כמה חודשים. זה התחיל כחלום פשוט לבנות אתר עבור עסק קטן של חברים, אבל ככל שהתעמקתי בעבודה, הבנתי עד כמה זה הרבה יותר מורכב מכפי שחשבתי.
כשהתחלתי בתהליך הפיתוח, הייתי מלא התלהבות וללא פחדים. אך בהמשך נתקלתי בקשיים - חלק מהקודים לא עבדו כפי שתכננתי והעיצוב לא תמיד התאים למה שהיה לי בראש. בשלב מסוים פניתי לחפש תשובות בפורומים ובסרטונים ביוטיוב. שם גיליתי עולם חדש ומופלא של אנשים כמוני, שמזדהים עם הקושי וההתמודדות שלי. הם עשו בדיוק את מה שאני חיפשתי: החלפת רעיונות וניסיון.
אז בישיבה בערב עם קפה ביד והתמחות בתכנות מאחוריי, החלטתי לקחת צעד אחורה ולהסתכל על הכל מהצד. פתאום הבנתי שהאתר הוא בעצם סיפור - סיפור שנועד להביא לידי ביטוי מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להעביר לעולם. לקח לי זמן להבין שזה לא רק טכנולוגיה אלא גם אמנות.
ולאן אני חותר? ניסיתי לבחור בצבעים שמתארים את האווירה שאני רוצה להעביר באותו אתר; סכמת צבעים ואלמנטים גרפיים שסיפרו את הסיפור הזה בצורה הטובה ביותר. אני זוכר שאמרו לי "תכנית היא מקרטון גולף", אבל עבר מעט זמן כדי להוציא מזה משמעות עמוקה - בכל כך הרבה תחומים בחיים שלנו לפעמים פשוט צריך להתנסות ועדיין להיות גמישים למדי בדרך שבה אנו מתמודדים עם תקלות ואתגרים.
הטיפ שלי? אל תהססו לערב אחרים בתהליך שלכם! השיתוף הזה יכול להוות מקור השראה מדהימה ולפתח קשרים שלא הייתם מצפים להם מלכתחילה. ואם אתם נתקלים במחסום כלשהו - תנו לעצמכם רשות לקחת צעד אחורה להבין במה מדובר באמת ואולי תוכלו לראות דברים מנקודת מבט חדשה לגמרי.
בסופו של יום, האתגרים הם חלק בלתי נפרד מן הדרך הזו ואני כבר מחכה לפרויקט הבא שלי!