לפני כמה חודשים, כשהתחלתי את המסע שלי עם טיפול רגשי, הייתי מוקף בספקות רבים. נחרדתי מהמחשבה על פתיחה לעצמי, חששתי להיות פגיע והרגשתי כמו "עוד אחד עם בעיות". רגע קריטי הגיע כשבמהלך אחת הפגישות, המטפלת שלי ביקשה ממני לשתף חוויה ששינתה אותי. נזכרתי ברגע כואב שבו איבדתי חבר יקר. כאב זה היה חזק, כזה שלוקח זמן רב להתגבר עליו. כמו רבים, ניסיתי להדחיק ולהתרכז בעבודה ולימודים, אך הכאב נשאר ברקע. המטפלת חייכה ואמרה: "אז מה אם יש לך כאב? אתה לא לבד בזה." באותו רגע, הרגשתי שהעומס מתחיל להתמוסס. שיתוף הכאב הפך לחלק מהמסלול לריפוי. בסוף הפגישה, קיבלתי טיפ שהשפיע עליי – לכתוב מכתב לחבר שאיבדתי, אפילו אם הוא לא יחזור. ישבתי וכתבתי לו כמו בשיחה אמיתית, והרגשתי איך הרגש זורם ללא מעצורים. מאז, התחילה בי תחושה חדשה של תקווה – זה בסדר לא להיות מושלם וחשוב לדבר על הקשיים שלנו. אם יש לכם שאלות על טיפול ומדוע הוא חשוב, אתם לא לבד! כל צעד בדרך הוא ניצחון לקראת חיים עם יותר מקום לכנות ופחות פחדים. העולם מחכה לנו, אם רק נדע לבקש שירותים כשצריך.
