אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי עבור הבן שלי הייתה לרשום אותו לחוג ספורט. גיל 7, הוא תמיד רצה לבעוט בכדור, לרוץ ולקפוץ. אבל האמת היא שלא היה לי מושג כמה זה ישפיע עליו וכמה הוא ייהנה מזה.
ביום הראשון לחוג, כשהגענו למגרש החדש, ראיתי את העיניים שלו בורקות מהתרגשות. כל הילדים רצים ומתרוצצים סביבו, וצחוקם נשמע כאילו הם כבר חברים שנים ארוכות. אני זוכרת איך השמחה והשייכות נראו על הפנים שלו - זה היה כמו לקסיקון של אושר שפתאום התגלה לו.
כשהמחזור הראשון נגמר, לא רק שהוא חזר הביתה עם מדליית השתParticipation מעץ רחב ועבה (ולא מזויף!), אלא גם עם משהו הרבה יותר חשוב: ביטחון עצמי ושייכות לקבוצה. בשיחה שלנו בערב, הוא סיפר לי בהתרגשות על החברים החדשים שהכיר ועל הרגע שבו בעט גול ראשון בחיים שלו - "אמא! זה היה מדהים!", הוא אמר עם חיוך שאפשר לשכוח את כל העולם.
ואז הגיע השלב המעניין באמת - התובנות שלי כהורה. התחלתי להבין שגם אם ילדנו לא יהיה כוכב בתחומו, ההנאה והתחושת המסוגלות שעולים בליבו שווים הכל. גם משחק קבוצתי מאפשר להם ללמוד על עבודת צוות, תחרותיות בריאה ויכולת לקבל תוצאות חיוביות ושליליות בכל תחום - מי היה מאמין שזה יקרה דווקא דרך כדור?
הטיפ שלי להורים: אל תהססו להוציא את הילד שלכם מחוץ לאזור הנוחות שלו ולהירשם לפעילויות חדשות! שתפו אתם בחוויות שלכם ותנו לו לגלות מה טוב بالنسبة לו; שום דבר בעולם לא מתעלה על הדינמיקה הזאת בין הורים וילדים כאשר אנחנו חולקים רגעי שמחה וגידול יחד.
לחוגים יש כוח שאין לו תחליף - הם מקום בו ילדים יכולים להיות מי שהם באמת ולעצב את הזהות שלהם בדרך מרגשת ומהנה. אז יאללה, תיקחו את הילדים לחוג חדש ותראו איך הם פורחים כשיש להם מקום להתבטא!