לפני כמה חודשים החלטתי שהרכב שלי זקוק לשדרוג. ישבתי בחנייה והבטתי עליו בעין ביקורתית. האמת היא שכבר הרבה זמן הוא נראה כמו קשת בענן של צבעים: קצת בוץ, מעט דבק מהסטיקר ששכחתי להוריד, ובאמצע הכל שפתיים מתקלפות מהשמש. כל התמונה הזו עוררה בי נוסטלגיה. זה היה הרכב הראשון שלי, נסענו בו למקומות מדהימים - לחופשות בצפון, לטיולים עם חברים ולהופעות בלתי נשכחות.
באותו רגע הבנתי שצביעה של הרכב לא משמעותה רק לחדש אותו מבחינה פיזית, אלא גם לתת לו חיים חדשים ולפני שאנחנו מתחילים את התהליך הנפלא הזה, יש פה אישית שאני רוצה לשתף.
ביום שבו לקחתי את הרכב לסדנא לצביעה הייתה לי תחושה מרגשת. בפנים התרוצצו לי המחשבות - איזה צבע לבחור? העמקתי במחשבות על כל הזיכרונות שקשורים לרכב הזה ובסוף החלטתי לשוב לעיר השמש ולהזכיר לעצמי את הימים החמים והנופים הפתוחים שקיבלו אותנו בדרך.
בחרתי באותו גוון צהוב שמשי שבדיוק התאים לי; כזה שמזכיר חיוכים ודברים טובים. כשהרכב חזר אליי אחרי הצביעה החדשה פשוט לא יכולתי להפסיק לחייך. פתאום היה בזה משהו חדש ומרגש - התחבר מחדש עם מקום שאני מכירה היטב אבל נתנה לו טוויסט צעיר ורענן.
ואם יש טיפ שאני יכול לתת לכם מכל החוויה הזאת? אל תסתפקו בתוצאה הסופית בלבד! תהנו מהתהליך עצמו - מחליפים צבעים ברגע שתהפכו אותו לקצת יותר אישי וזה יחזיר לכם גם את הנוסטלגיה וגם תרומתו לערך רכישתו בשוק החדש (אם יגיע יום בו תרצו למכור אותו).
אז עכשיו אני מזמין אתכם לפתח סיפור משלכם שסובב סביב כלי רכב; תשקפו אותו כפי שאתם רוצים שהוא ייראה ותרגישו איך כל מעשה קטן עשוי לחשוף עוד שכבת זכרון או רגש בלב שלכם.