לפני כמה ימים יצאתי לטיול קצר מסביב לשכונה שלי, וכשאני אומר "טיול", אני מתכוון בעצם למטרה אחת עיקרית - לחפש יין לארוחה המשפחתית שלנו ביום שישי. נכנסתי לחנות היין והאלכוהול הקטנה שממוקמת בסוף הרחוב, מקום שנראה כאילו הזמן עצר בו מלכת.
ברגע שנכנסתי, נשטף אותי ריח המגוון של בקבוקי יין מכל הסוגים. החנות הייתה קטנה, אבל בתוכה היה עולם ומלואו - מדפים עמוסים בכל מיני צבעים של מעטפות וכוללים תוויות שמעוררות סקרנות. ההתארגנות שם לא הייתה לפי סדר אלפביתי או גיאוגרפי; זה היה פשוט חיבור של אהבה ליין ואנשים שאוהבים לספר את הסיפור מאחוריו.
התמקדתי בחלק האדום. אחד הלקוחות הבחין בי וניגש אליי בחיוך רחב. הוא התחיל לשתף אותי על כל בחירה אפשרית ועל הזיכרונות שהוא קשר עם כל בקבוק. "היין הזה," אמר והצביע על בקבוק מרשים עם תווית מגרנציה, "היה איתנו בשישי האחרון כשסיימנו את הביקור אצל סבא וסבתא." בעשותו זאת העביר לי זרם של רגשות - הוא דיבר על זכרונות משפחתיים תוך כדי פרוסות רגעים יקרים שהגיעו עם הגיגי יין.
בסופו של דבר החלטתי לקנות את הבקבוק המדובר ולא יכולתי שלא לחשוב עד כמה אוכל להזדהות גם אני עם אותו סיפור משפחתי קטן ששתף אותי עמו האיש ההוא מעבר לדלפק.
אז טיפ קטן: כשאתם מחפשים יין לאירועים מיוחדים או אפילו סתם ערב שקט בבית - קחו רגע לעצור ולהרגיש את האנשים מאחורי התוויות. כל פיסת חומר נקראת למעשה סיפורים וחוויות שהפכו לזיכרונות מרגשים שעליכם להעניק למשפחה שלכם סביב שולחן האוכל.