לפני שנה, החלטתי להתחיל לגדל גינה קטנה על המרפסת שלי. אני זוכר שחשבתי לעצמי - מה כבר יכול לצאת מזה? הרי זה רק כמה עציצים… אבל אז התחלתי לחקור את העולם המופלא של החקלאות העירונית וזה גרם לי להבין עד כמה הוא עשיר, לא רק בצמחים אלא גם בחוויות ובחיבור לטבע.
בהתחלה קניתי כמה עציצים פשוטים וזרעים - עגבניות, בזיליקום ורוזמרין. מי היה מאמין שאני אמצא את עצמי מתרגש כמו ילד ביום הולדת כשגיליתי שבזיליקום מתחיל לנבוט? שיפוצציה אחת הכניסה אותי לעולם חדש ומסקרן. נכון שהייתי סקפטי בהתחלה, אבל עם הזמן גיליתי שזה הרבה יותר מעציץ במרפסת; זו היתה ההזדמנות שלי להתחבר מחדש לשורשים שלי ולהתעסק בדברים שמזינים אותנו בצורה בלתי מתפשרת.
יום אחד, בזמן שניסיתי להרתיע חרקים עם תמצית שום (כן כן, בדיוק כמונו - הם לא אוהבים ריחות חזקים), נזכרתי בסבא שלי שהיה מגדל ירקות בשדה הקטן ליד הבית. הוא תמיד דיבר על חקלאות כעל אמנות - לטפל בצומח כמו בטיפול בילדים. הרגע הזה הביא אותי לתובנה פשוטה: כל צמח יש לו סיפור וכל פירות שאנחנו אוכלים עברו מסע ארוך כדי להגיע אלינו.
כשהתחלתי לקצור את העגבניות הראשונות שגדלו לי בעציץ הקטן, זה היה רגע ממש מרגש. החיבור בין האוכל שמגיע מהאדמה לבין המזון שאני מגיש למשפחה מדגיש דווקא את הפשטות של הדברים - הדברים הכי בסיסיים יכולים להיות מפנקים וממלאים ביותר אם רק נקדיש להם תשומת לב ואהבה.
אז טיפ קטן ממני למי שמעוניין להתחיל לגנן בעיר - אל תהססו! אפילו אם יש לכם אזור קטן מאוד או סתם חלון שאין בו הרבה אור שמש, התחילו עם עשבי תיבול או פרחים נמוכים שמתאימים למקום שלכם. אולי רק קבוצת חברים שתארגן יום גינון יחד יכולה להפוך לכמעט מסורת משפחתית בעתיד!
חקלאות עירונית היא לא רק לדאוג לצמחייה - זו פעילות מחברת שנותנת לנו משמעות חדשה ביום-יום שלנו בעיר הסואנת. היא מלמדת אותנו גם להעריך את הטבע שסביבנו וגם לספק לנו תחושה של ניצחון והצלחה בכל פעם שאנחנו רואים זרע הופך לפירות מוגמרים ושווים כל שקל של השקעה וזמן.
אז בואו נהיה חלק משינוי חיובי בעולם שלנו ונשתף באהבה הזו!