החיים שלנו כל כך עמוסים לפעמים, עד שאנחנו שוכחים לקחת רגע לעצמנו. לפני כמה חודשים, בעיצומו של שבוע לחוץ במיוחד בעבודה ובבית, החלטתי לקחת פסק זמן מהכל. במקום לזרוק את עצמי למיטה ולנסות לברוח מהמחשבות, בחרתי להתמודד עם משהו אחר - הניקיון בבית.
ביום שישי אחד מוקדם בבוקר, כשהשמש רק התחילה לחדור דרך החלון והעיר עדיין ישנה, לקחתי סמרטוט ומגב ותחלתי לנקות. זה לא היה חכם להיכנס לכך בלי תכנון מוקדם - עם ילדים וכלב שהולך ומתפשט בכל פינה אפשרית בבית - אבל אני הרגשתי שאני חייבת לשחרר קצת מתח.
כשהתחלתי עם המטבח, הרגשתי כאילו אני מכניסה לסדר גם את הראש שלי. כל כוס שאחזתי והצמדתי למדף הייתה כמו צעד קטן לעבר רוגע פנימי. ניקיתי מאחור ולאורך מדפים שנשארו מוזנחים זמן רב מידי; מצאתי דברים ששכחתי מזמן - מתכון אהוב לגולאש שסבתא שלי הכינה ודואר ישן מלא בחשבוניות שלא טרחתי לפתוח.
הדברים הקטנים הללו הזכירו לי את העבר ואת היופי שבזיכרונות האישיים שלנו. כשסיימתי בניקוי המטבח וישבתי על הרצפה המבריקה עם קפה ביד, הבנתי שהניקיון הוא הרבה יותר מעבודה פיזית; זה שינוי מחשבתי ושלב בדרך לחשוב מחדש על מה חשוב באמת.
מאותו יום החלטנו במשפחה להתחיל מסורת של "יום ניקיון" אחת לשבועיים - כולם משתתפים וזוכים בצ'ופר בשישי בערב יחדיו! זו הפכה להיות ההזדמנות לתקשר ולגלות ביחד דברים חדשים על עצמנו ועל המקום שבו אנחנו חיים.
והטיפ שלי לכם? אל תחכו לרגע רע או עייף כדי להתחיל - ניקיון יכול להיות דרך מופלאה לשיפור מצב רוח ורגיעה נפשית. קחו שעה או שתיים מכל סוף שבוע והתמסרו לזה באהבה; תראו שיש בכך קסם שלא יסולא בפז.