הייתי באחת ההופעות המפתיעות בחיי. זה היה ערב חורפי, ריח של גשם ניגר ברחובות תל אביב ואני הייתי שם, עם חברים שמזמן לא נפגשנו, מחכים שיתחיל השואו. המסך עוד היה מכוסה בבד שחור וחששתי שהערב יהיה סתם עוד הופעה שכבר ראיתי אלף פעם. אבל אז הוא עלה לבמה.
הרגע הראשון שבו החל להנעים את הקהל עם הצלילים המוכרים היה כמו לחיצת יד חמה של חבר טוב שלא ראינו זמן רב. השירים הדהדו וחדרו עמוק לתוך הנשמה שלי, כאילו כל מילה נכתבה במיוחד עבורי ברגע הזה. הייתה לי תחושת חיבור עם האנשים שסביבי - זרים שבאותו רגע הפכו למשפחה אחת גדולה שחולקת רגשות עוצמתיים יחד.
כתבתי לעצמי בראש תובנה: מופע חי זו לא רק מוזיקה; מדובר בחוויות משותפות, באנרגיה שמתפרצת מהקהל והאמנים כאחד. בעיניי, זה ריקוד קסום של נשמות שנפגשות לרגע ומחליטות לשכוח את כל הפְּרָטים הקטנים של החיים הרגילים - העבודה, החשבונות והלחץ היומיומי.
אם יש דברים שאני לומד ממופעים כאלה זה שהחיים הם קצרים ולא כדאי לקחת שום דבר כמובן מאליו. אם אני מקבל הזדמנות לראות אמנות בכמויות אלוהיות כאלו ולשמוע שירים שמשפיעים על העולם שלי - אני אוחז בזה בשתי ידיים ולא מרפה.
כך שאם אתם מתלבטים לגבי הופעה הבאה שלכם או חושבים אם ללכת לבד או להביא חברים - אל תהססו! זה יכול להיות הערב שאתם תשמרו בזיכרון שלכם לעד. וכמי שהתנסה בזה בעצמו שוב ושוב - לרוב אלה הרגעים הלא צפויים שמביאים איתם הכי הרבה אושר וריגוש.
אז תעשו טובה לעצמכם ותנו למוזיקה לזרום גם בליבכם; צאו מהמושב הנוח שלכם ותכניסו קצת התרגשות לחיים!