לפני כמה ימים, אחרי יום ארוך ומייגע בעבודה, מצאתי את עצמי בלי אנרגיה לבשל. הסתכלתי במקרר והאמת? שום דבר לא ממש קרא לי. החלטתי לצאת מהבית ולחפש משהו טעים ומהיר. כשנכנסתי לשוק המקומי, הריח של פלאפל עשה לי חשק לחזור לילדות.
אני זוכר את השיחות עם חברים מתחת לעצים בגן הציבורי כשהיינו מחכים לתור שלנו בפלאפל של אבו מאהר, האיש הכי חריף בעיר. תמיד הייתה שם תחושה מיוחדת - המקום היה קטן וצפוף, אבל החום שהופיע מכל פינה גרם לך להרגיש כמו בבית של סבתא שלא מפסיקה למלא אותך באוכל מלא אהבה.
אז חזרנו לעכשיו - עמדתי בתור לקול הידוע שהציע בדיוק את מה שאני צריך: מנת פלאפל עם טחינה, סלט קצוץ פצפון ופיתות חמות שמוצאות ישר מהטאבון. כשלקחתי ביס ראשון, הכל התבלל מחדש; הביס קרץ לי ואמר "אל תשכח מאיפה אתה בא". זה היה כל כך מיוחד איך אוכל פשוט יכול להעביר אותנו לרגעים מרגשים מן העבר.
הטיפ שלי? אם אתם מרגישים קצת אבודים או שבעיקר רוצים להרגיע את הנשמה ביום עמוס - אל תזנחו את האוכל המהיר המסורתי הזה. לפעמים זה כל מה שאנחנו צריכים כדי להתחבר לעצמנו ולהיזכר ברגעים יפים בחיים.
אז תמצאו לכם מקום כזה בעיר שלכם ותתמסרו לטעימה שתיקח אתכם היישר לבית של סבתא (גם אם היא לא מכירה). כי בסופו של יום, אוכל זה לא רק חוק או ששירות מזון מהיר - זו הדרך שלנו לחיות רגעים קטנים ונפלאים בחיי היומיום.