לפני כמה חודשים, החלטתי להצטרף לחדר כושר. זה נשמע אולי כמו צעד טריוויאלי להרבה אנשים, אבל עבורי זאת הייתה נקודת מפנה מרגשת ומעט מפחידה. אחרי שנים של הזנחה עצמית, התחלתי להבין שהמקום שלי לא רק משפר את הבריאות הגופנית אלא גם מעלה על פני השטח הרבה רגשות וביטויים שלא נתתי להם מקום קודם.
ביום הראשון שלי בחדר הכושר, הייתי עצבני ומפוחד - נראיתי כמו עכבר בתוך חנות מזון לכלבים. שמתי לב לשעתיים שסיפק לי המאמץ הפיזי שמלמל בראשי מחשבות מוטרדות - מה יחשבו עליי? איך אני מתחיל בכלל? במקום להתרכז בעצמי, מצאתי את עצמי מתעסק במראה של אחרים סביבי - גברים ונשים שכל תנועה שלהם נראתה מוחלטת ובטוחה.
אבל ברגע שפסעתי אל קו המסילה והתחלתי לרוץ, משהו השתנה. התחושה הזו של לקיחת אוויר-נשימה עמוקה לנשמה פתחה לי דלת חדשה. הריצה בשלוש הדקות הראשונות הייתה קשה ביותר; אבל לאחר מכן חלחלה לתוך הגוף שלי תחושת חופש ושחרור שלא חשבתי שאוכל למצוא אי פעם שוב.
עם הזמן הבנתי שחדר הכושר הוא המקום שבו אני משיב לעצמי את האמון ואת היכולת להתקדמות ולהתפתחות אישית. כל אימון גרם לי להתמודד עם הקולות בתוכי - הקולות שאמרו "אתה לא מספיק טוב", "אתה לא יכול". וככל שהתמודדתי עם אותם קולות קטן הצליח למלא אותי בתחושת הישג אמיתית.
אז אם אתם חדשים בתחום הזה או חוששים להכנס לעולם הזה של חדר הכושר - דעו לכם שאין דרך אחת נכונה לעשות זאת. פשוט התחילו! בחרו בפעילות שגורמת לכם הנאה, בין אם זו ריצה בסגנון שלכם או שיעור זumba עם חברים… העיקר שתעשו משהו ותצאו מאזור הנוחות שלכם.
ואם קשה לכם להתחיל לבד - תמצאו חבר/ה שמתעניין באימונים ואתם יכולים להיות תמיכה אחד לשני בדרך הארוכה הזו להפוך לגרסה טובה יותר של עצמכם.
אל תשכחו: זה לא רק על טונוס שרירים ואין זו התמודדות פיזית גרידא; מדובר כאן בחיבור מחדש שהולך יד ביד עם מודעות עצמית ורוח חיובית בדרך לצמיחה האישית שלנו!