יש משהו קסום בברים - האווירה, המוזיקה, הריחות של האלכוהול והאוכל, השיחות שמתרקמות בין גברים ונשים מכל רחבי הקשת. לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי בבר קטן וצפוף בתל אביב, אחד מאלה שהשלטים שלהם לא צועקים "מקום מפורסם", אלא מסתתרים בין חנויות קטנות שלא כולם מכירים.
נכנסתי עם חבר טוב שלי שסיפר לי על הבר הזה. כשהחצנו כתף בדלת, התערבבו לנו חיוכים ומילים עם רעש המצוקים של כוסות שמנגנון פתיחתם דיבר בעד עצמו; היה שם משהו שלא ראיתי הרבה זמן. זה היה כאילו כל אדם שם ידע בדיוק מה הוא מחפש - או אולי הם פשוט נהנו מהרגע.
הזמנו כמה קוקטיילים ובדיוק כשסיימנו לשתות אני רואה בפינה צעיר עם גיטרה ישן ששר מנגינות שאני זוכר משנים עברו. פתאום התחלתי לספר לו על הקיץ ההוא שבו ביליתי שעות רבות רק כדי לחקור מקומות חדשים בעיר ולפעמים גם במקומות שבהם אף אחד אחר לא היה. החיוך שלו גרם לי להרגיש כאילו הזמן עמד מלכת - ושוב הייתי מתלהב מהמוזיקה שמוקדשת רק למספר דקות ארוכות.
בהמשך הערב פגשתי אנשים שונים: אחת אמהתית שסיפרה על מסעותיה ברגל בהודו, גבר בן 60 שחידש סיפור אהבה מימי הצבא והשיחה תמיד זרמה לכיוונים בלתי צפויים אבל מלאים בחיים ובאנושיות. באותו רגע הבנתי עד כמה חשוב לפנות זמן לבר כזה - מקום שבו אפשר להתחבר ולא לוותר על ההרגשות שלנו.
אם אתם עדיין מתלבטים אם לבקר בבר הקרוב אליכם או למצוא מקום חדש לדייט הבא שלכם, דע לכם כי בשיחות הפשוטות האלה לפעמים טמון יופי אמיתי ולקחים חשובים לחיים שלנו: לא צריך להפסיק לחפש נקודות חיבור ורגעים שמעל הכל מאלצים אותנו להרגיש אמת פנימית.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים לבד או צריכים השראה חדשה - קחו לעצמכם ערב קצר בבר שאנחנו קוראים "שלנו". תשתפו חוויות ותפתיעו את עצמכם לגלות אנשים שמעוררים מחדש נשמת חיים לכל אחת ואחד מאיתנו.