לפני כמה חודשים, הגעתי לנקודה בחיי שבה הרגשתי שאני חייבת שינוי. הייתי עייפה ומבולבלת, עם מחשבות מטרידות והרגשות שחונקות אותי. החלטתי לפנות למטפלת, למרות שהסביבה שלי לא בדיוק עודדה את זה. בהתחלה היה לי קשה להיפתח, אבל משהו במבט שלה וביכולת שלה להקשיב גרם לי להרגיש בנוח. אחרי כמה מפגשים, נזכרתי בילדותי, כשהייתי שונה מהאחרים. בעבודה על הזיכרון הזה מצאתי רוגע. המטפלת גם שתפה אותי בחוכמה שהשונות שלנו היא מקור עוצמה. חשוב לזכור שהטיפול הוא תהליך, ולא ריצה. הסבלנות והזמן מאפשרים להבין דברים לעומק. השינוי מגיע לאט, והחוויה יכולה להיות מתנה אם נפתח את הלב. אם אתם שוקלים לפנות למישהו מקצועי, אתם לא לבד במסע הזה.
