אני זוכר את הפעמים שבהן הייתי הולך עם אמא שלי למכולת הקטנה בשכונה. זה לא היה מקום מפואר, אלא חנות פשוטה ומלאה בכל טוב - מהלחם הטרי שנאפה כל בוקר ועד לפירות שהיו מגיעים ישירות מהמגדלים המקומיים. המוכר, דוד יוסי, היה אדם עם חיוך גדול ועיניים שמקרינות חמימות. הוא תמיד ידע להגיד מילה טובה לכל לקוח ובמיוחד לילדים.
בכל ביקור שלנו, היו לי רגעים קסומים שלא אשכח - כמו כשהוא נתן לי טפיחה על השכם והציע לי לבחור פרי מהמדף בתור מתנה קטנה. אני בטוח שהפרי הנבחר שלי לא היה שום דבר מיוחד בעיניו, אבל בשבילי זה היה עולם ומלואו. בזכותו הבנתי שחנויות מכולת הן הרבה יותר משגרה יומית; הן מרחבים חברתיים שנותנים תחושת שייכות.
באופן כללי, אני מאמין שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להזכיר את הרגעים הקטנים האלה שמביאים לנו שמחה בחיי היום-יום. כשאתם נכנסים לחנות מכולת הקרובה לביתכם בפעם הבאה, תשתדלו לקחת את הזמן: לבקש מהמוכרת המלצה על מוצר חדש שעדיין לא ניסיתם או פשוט להתעניין בשלום ובמצב שלה.
העובדה היא שחוויות כאלה מקשרות אותנו יותר ליחסים שלנו עם הסביבה ונוגעות במשמעות האמיתית של קהילה. ולפעמים? אפילו סלט ירקות קטן וקצת גבינה מלוחה עשויים להעלות חיוך גדול על הפנים שלכם וליצור זיכרון מתוק שאין לו תחליף.
אז יצאו יחד למכולת הכי קרובה אליכם ותגלו מחדש כמה דברים נפלאים יכולים לצמוח מתוך מפגש כזה פשוט ויומיומי!
