אתמול חזרתי לספרייה המקומית שלי, וזה היה כמו לחזור לבית ישן לאחר זמן רב. הספרייה, בבניין עתיק עם רצפת עץ שהייתה מתכווצת עם כל צעד, תמיד נראתה לי מלאת אווירה של קסם. זה לא היה עשן סיגריות, אלא עשן של סיפורים שלא נגמרו. בספרייה הרגשתי כאילו אני מתנתקת מהחיים המהירים סביבי, ושובת לב מגובה הספרים על המדפים. הליכה בין העמדות הייתה מסע בזמן. אחד הספרים, "עברית בשפת האם", דיבר על שורשים ותרבותנו בארץ. זה עורר בי נוסטלגיה לדברים שהפכו אותנו למה שאנחנו היום. נתקלתי במישהו ששתה קפה וקרא ספר; הוא חיפש להתחבר מחדש לעולם הפנימי שלו. השיחה איתו הייתה מעוררת השראה, והזכירה לי כמה חשוב להקשיב לאחרים. אם אתם מרגישים שהחיים שלכם חסרים צבע, אני ממליצה לבקר בספרייה הקרובה. גם אם אינכם חובבי קריאה, שיטוט בספריות יכול להביא השראה ולשנות את הפרספקטיבה שלכם. יצאתי משם עם כמה ספרים ותחושת שלווה בלב, והידיעה שעוד לפני שנולדנו, היו שם סיפורים שאיפשרו לנו לחלום ולהרגיש. אל תהססו! פתחו את דלת הספרייה בשכונה שלכם ותנו למילים לדבר אליכם.
