הגעתי לסדנה של מוזיקה ואומניות באחד האולמות הקטנים בעיר. אף פעם לא חשבתי שאני אוהב לחיות את המוזיקה מבפנים, אבל משהו בי הרגיש שצריך לנסות. בכניסה קיבלה אותנו מנהלת הסדנה, אישה עם חיוך גדול ועיניים שאומרות "כאן זה מקום שבו כל חלום יכול להתגשם".
במהלך הסדנה התחלנו לשחק במגוון כלים - מקלידים ואקורדיונים ועד כלי הקשה פשוטים כמו תופים מזיתים. אחרי שעה של ניסיונות לקשקש ולהתנסות, פתאום הרגשתי שהכלי מתחיל לדבר אליי. לא מדובר רק בשורות וטקסטים, אלא בהבעת רגשות עמוקה שמתחברת אל הלב שלי.
דווקא ברגע הזה הבנתי דבר חשוב: המוזיקה אינה רק צלילים או מנגינות; היא ממש חוויה אנושית שמשקפת את מה שעובר בנו. גם אם אני לא מקצוען ואין לי ידע קודם, היכולת ליצור ולנגן יחד עם אחרים יוצרת תחושה של אהבה ושייכות שאין דומה לה.
לאחר כמה פעילויות וסשנים מגוונים, גיליתי גם צדדים שלא הכרתי בעצמי - הרצון לבטא רגשות דרך הצלילים והחיבור העמוק שקורה כשנגנים משתפים פעולה יחד. זה היה כמו לרקוד בלי רגליים - פשוט להיות בשיח אחר.
אם אתם מתלבטים אם לקחת חלק בסדנת מוסיקה או אומניות - אני ממליץ בחום! אולי תמצאו שם את עצמכם מחדש או תחשפו לפן חדש בתוככם שלא ידעתם עליו קודם. אני יצאתי משם עם פחות פחד ויותר תשוקה למוזיקה, ובסופו של יום זה כל מה שכולנו צריכים: למצוא דרכים להביע את עצמנו ולחוות אחדות בדרך היפה הזו שנקראת אמנות.
רצוי לתת לטעמים ולרגשות שלכם לצאת החוצה; אין דבר מרגש יותר מהמקום הזה שבו כולנו מעיזים להיות אותנטיים ולעבור חוויות חדשות יחדיו.
