לפני כמה ימים מצאתי את עצמי צועד ברחובות תל אביב, כשפתאום נהיה לי craving בלתי נשלט לקפה משובח. כך הגעתי לבית קפה קטן ומקסים שפשוט צעק אליי מהרחוב: "תכנס! כאן מחכה לך רגע של קסם". נכנסתי פנימה, והאוירה הייתה בדיוק כמו שהייתי צריך - ריח הקפה הטחון באוויר, מוזיקה שקטה שמתנגנת ברקע והצבעוניות של כיסאות עץ מעוטרים בשמיכות סרוגות.
התיישבתי ליד חלון גדול ושקוף, מה שמשאיר לי לראות את כל העולם שמתרחש בחוץ. לפחות חמישה אנשים ישבו סביבי; זוג קשישים שחלקו כריך וטפחו ידיים חזק על השולחן שסיפרו סיפורים מתוך ילדותם, חבר'ה צעירים שכתבו במחברת עם סמנים שונים וכמה מבוגרים יותר שקראו ספרים כשכוס הקפה שלהם ממתינה להם קרוב.
אני חושב שזה הרגע שבו הבנתי את הכוח של בית קפה. זה לא רק מקום לשתות בו משהו טעים - זה מקום שבו חיים מתפתחים ומפגשים נרקמים. ללא תכנון או שום התאמצות מיוחדת, מולי נפרשה ססמה חיה ומרתקת על החיים עצמם.
הזמנתי לעצמי אספרסו שמילא אותי באנרגיות חדשות ונתקלתי בצעירה שישבה לידי עם מחשב נייד. התחלנו לדבר על טעמים שאוהבים ועל איך כל אחד מאיתנו רוצה להשאיר איזה זכרון מיוחד בכל לגימה. במהלך השיחה הזו גיליתי שהיא בעצם אמנית גרפית שמנסה למצוא את עצמה בעולם הזה המבלגן שלנו.
טיפ שלי? כשאתם מגיעים לבית קפה, אל תהססו להושיט יד ולשוחח עם אנשים מוכרים או זרים שנמצאים שם במקום איתכם. לפעמים המילים יכולות לפתוח דלתות שלא חשבתם שתהיו יכולים לעבור דרכן.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד בית קפה ועדיין לא החלטתם אם להכנס, ממליץ לכם פשוט לעשות זאת! אולי תגלו שבדיוק שם תחכה לכם ההשראה החדשה שתשנה משהו במחשבות שלכם ובחיוך שלכם במשך היום הבא.