החיים מלאים בהפתעות, לפעמים הן מציעות לנו רגעים קטנים שהופכים לזיכרונות יקרים. בשבוע שעבר, אחרי יום עבודה מתיש ובודד, החלטתי לפנק את עצמי בפיצה. עמדתי מול המסך והזמנתי את התפריט האהוב עליי - גבינת מוצרלה עשירה, רוטב עגבניות כמו של סבתא שלי ועם תוספות שגורמות לי לחייך בכל ביס.
כשנכנסתי למצב המתנה למשיח הגלוי - השליח - לא יכולתי לדעת שהשיחה הקצרה איתו תהפוך את הערב שלי למיוחד יותר. הוא הגיע לאחר כ-30 דקות עם חיוך רחב ורעמת שיער מרדנית שנשקה לרוח הקרה שבחוץ. ממבט ראשון, היה ברור שהוא לא עוד שליח רגיל, אלא אדם עם סיפורים מאחוריו.
קיבלתי ממנו את הפיצה ואמרתי תודה בסגנון שאיתו אני תמיד משתף - "תהיה בטוח שאתה חותם על כרטיס השימוש שלך פה". הוא צחק ושיתף אותי בחלום שלו להיות מוזיקאי. אמר שיש לו להקה ויש להם הופעה בקרוב ולמרות הקורונה הוא מחפש כל במה אפשרית כדי לשתף את המוזיקה שלו עם העולם.
אז יצאנו לדבר קצת על מוזיקה: אני לספר לו על ההופעות שהייתי הולך אליהן ועל האלבומים ששינו לי את החיים. נתקלנו ברגעים שבהם הייתי ממש תקוע לבד בקהל, אבל כשמישהו אחד מהלהקה חייך אליי או ניגן ככה، משהו בי התעורר מחדש.
יצא שזה היה לא רק ערב שבו הזמנתי פיצה אלא גם מפגש אמיתי שהתעלה מעל הכל. לקחתי טיפ חשוב מהשיחה הזאת: לנצור כל רגע שיכול להביא השראה ולהיות בגובה העיניים עם אנשים זרים שפוגשים אותנו בדרכים הכי פשוטות ומתרגשות שאפשר.
בעולם שמלא לעיתים במחסומים ובאיזון בין עבודה לבית, בדיוק באופן הזה הנני מוצאת יופי קטן שאין שני לו ואת הכוח לגלול הלאה למרות הכל. אז בפעם הבאה שאתם מזמינים משלוחים- תזכרו שגם מעבר לדלת יש עולם מלא בנפשות וטיפוסים מדהימים לעיתים קרובות מגלמים בעולם פחות מוכר ממה שאנחנו מכירים.
והמילה האחרונה? אם יש לכם חלומות - אל תשאירו אותם בארון!
