לפני כמה חודשים, בשעת ערב מאוחרת, שמעתי רעש מוזר מהמטבח. אני מסביר את המצב שלי לאשתי תוך כדי שאני מתקרב לספה כמו נווד שמגלה אבן בלתי נגמרת - קולי רועד מעט, כשאני תוהה אם אני רוצה לדעת מה מתרחש שם או פשוט לעטוף את עצמנו באדישות ולשלוח את הילדות לחדר שלהן. הרעש הלך והתרקם לרקע של חריקות ומעין זמזום לא ברור. יצאתי לחקור.
כזו הייתה תחושת חוסר האונים שלי כאשר גיליתי שהמקרר שלנו החליט לשבת על הברקסים ולהפסיק להגן על האוכל היקר שהבאנו בסופר השבוע. בעודי לוחץ על הכפתור של הדלת במקביל למחשבותיי שזורמות בראשי כמו נהר גדול - "מה עכשיו? התכווננו לטיול משפחתי ולא לתקן מקררים" - התחילה סערת רגשות פנימית שכללה תחושות של פחד ואפילו כעס קטן על המכשיר הזה שלא עושה את העבודה שלו.
אז אחרי מספר דקות שבהן ניסיתי למעוך כל מחשבה חיובית (לא בא לי להזמין טכנאי!) החלטתי לקחת יוזמה ולאכול אמיץ, למרות הפחד שילווה אותי מכאן והלאה בכל תיקון עתידי בבית. התקשרתי לשירותי תיקונים כלליים שהמליצו לי חברים טובים אבל המציאות קצת איכזבה אותי...
למזלי הגיע איש מקצוע עם ידיים מיומנות ויכולת להסביר בצורה כל כך מדויקת באמת מה קרה לדברים הכי קטנים במדף הזה שבו תנורים ישנים נמצאים. הוא תקן בלחיצות מנצחות והשלים עם חיוך רחב בטענה שיש לו עוד הרבה בתים לסייע להם היום - בעיקר בגזרת אנשים שחושבים שהם מקצועניים בתחום אבל בעצם ממש לא!
באופן מעניין, החוויה הזו פתחה בפניי עיניים חדשות לגבי גבורתם ושירותם של אנשי המקצוע האלו שאנחנו לפעמים דוחים עד לרגע האחרון. כן, לפעמים זה משתלם להזמין אותם - הם מביאים איתם חיים חדשים לכל מוצר נשבר ולכל ייאוש שכבר היה קיים אצלך ברקע.
בעקבות הסיפור הזה תרצחו אחד-אחד ... הניסיון שלי כאן אולי אינו מדעי במיוחד; אבל תראו אותו כאזהרה וגם כהזמנה למצוא פתרונות בזמן ולפני שיהיה מאוחר מדי! אל תדחו משהו שרק נראה קטן ואינו חשוב; לפעמים זה צעד ראשון להציל את השגרה היומית שלכם ולעזור לבית להיות המקום המחבק שהוא צריך להיות.
