יש משהו במפגש שלי עם הצבעים שגורם לי להרגיש שאני לא לבד בעולם הזה. אין זה סוד שהרגעים הקטנים והיומיומיים הם אלו שמאירים את כל השאר. אני זוכר היטב את היום שבו החלטתי לצבוע מחדש את החדר שלי. צפון כחול, ימי אביב קיץ בחוץ - מה יותר טוב מזה?
התחלתי בהכנות. לקחתי דלי של צבע, מברשת ואפילו סרט הדבק כדי למנוע פגיעות לריהוט שבחדר. כשסיימתי עם ההכנות ופתחתי את הפח של הצבע הכחול, הרגשתי שמשהו בתוכי מתעורר. בכל נגיעה מענף המברשת על הקירות, נדמה היה שכל משחה מקרינה חיים חדשים.
לאחר שעה שהייתי ממוקד בציור שכבות חדשות על הקיר, התחלתי להבין מדוע בחרתי דווקא בכחול: הוא מסמל שלווה ורוגע בעיני; הוא כמו הים או השמים - פתוח ונשגב. וממש כשהייתי בשיא ההתמקדות וביכולת להבין באמת למה כיוונתי זאת - אמא שלי נכנסה לחדר.
בהתחלה היא גיחכה מעט, אולי ציפתה לראות אותי מחפש תשובות בדפי ספר או בגלגל המזלות הישן שלה - אבל אז, כשהיא ראתה את ההתלהבות שלי ואת התמונו בי שמתמזגת באור הכחול המסביב, עיניה ניצתו במשהו שאני לא אשכח זמן רב.
"אתה יודע," היא אמרה לי בלבביות המשפחתית שלנו "לפעמים צבע יכול לשקף הרבה יותר מאשר רק טון של חדר." אני חושב שהיא צדקה מאוד - למעשה זה הזכיר לי כמה פעמים שסידור פשוט של בית או שינוי קל יכול לשנות הכל בתפיסה שלנו.
אז כדי לסכם לכם ולתובנה הזו יש טיפ קטן: אל תהססו לנוע בין גוונים שונים בחיים שלכם - זה יכול להיות בגדים לבישים ימים נוספים בשבוע עבודה בלבד ועד לרגעי שקט ששוכבים לכם בנפש בתוך מכלולים רבים.
בחרו עבורכם צבע שאתם אוהבים ובצעו אותו בחייכם בצורה שמאזנת בין העוצמות לבין הרכות שבהן אתם חיים יום-יום.
גם ביום חם ושמשי אפשר למצוא רגעים קרים שהם עצמים מקצועיים ומרגשים שפשוט צריכים לדעת לתת להם מקום בסיפור שלכם הלוך ולרוח המתנשבת תמידית.