ביום שישי האחרון, כשראיתי את השמש זורחת ומאירה את הבית שלי, החלטתי שזו ההזדמנות המושלמת להקדיש כמה שעות לניקיון יסודי. בכניסתי לחדרים, גיליתי שלא מדובר רק בסידור ואבק - אלא במסע שלם אל תוך עצמי.
הבית שלי לא היה מלוכלך במיוחד, אבל היו פינות שהתעלמתי מהן במשך זמן רב. במהלך הניקוי התחלתי לגלות דברים ששמרתי במשך שנים - בובות ישנות מילדותי, מכתבים מעברי והערות שהשאירו לי חברים. כל פריט סיפר סיפור שכמעט ושכחתי ממנו, והרגשתי שאני חוזרת בזמן בכל רגע שעבר.
כשחלפתי על פני המקרר ונזכרתי בכמה מצטיינים שבו (וכאלה שמקשטים אותו בצבע אספקה), הבנתי שהניקוי הוא הרבה יותר מהסרה של אבק ולכלוך - זהו תהליך ריפוי. עם כל תנועה של מטלית וכוס מים חמה, הרגשתי איך אני משחררת לא רק את הלכלוך ממקום מגורי אלא גם כובלים רגשיים שאחזנו בי לאורך השנים.
ועל הדרך קיבלתי טיפ נהדר: כשאתם מתחילים בניקיון חדר מסוים, תמיד טוב להתחיל מפינת החדר הרחוקה ביותר לכיוון הדלת. כך אתם יוצרים זרימה של עבודה ולא נתפסים בחשיבה "אוקי, נשאר לי עוד פינה לעשות". והכי חשוב? אל תשכחו להתענג על התהליך! הניחו לעצמכם לשים מוזיקה שאתם אוהבים ותתחילו לרקוד בין המטלות.
בסוף יום הניקיון הזה יצא לי בית מבריק וגם נפש קלילה יותר. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים צורך להשתחרר מכבלי היום-יום או פשוט רוצים לסיים בערב בבית נקי ומואר - תעשו לעצמכם טובה ונתחו מחדש את חלל המגורים שלכם כמו שרואים בכל פינה אפשרית!