אני זוכרת את הרגע שבו החלטתי לקעקע על עצמי את הקעקוע הראשון שלי. הייתה זו מסיבת הפתעה לחברה טובה, וכל מי שנכח שם הביא איתו רעיונות לדברים שיכולים לשדר לנו איך אנחנו רואות את עצמנו בעולם. בין כל הגלריה של קעקועים שעלו בשיחות, אחד מהם תפס אותי: לב קטן עם כנפיים - סמל לחופש ולאהבה.
בתחילה, התלבטתי מאוד אם אני באמת רוצה לעשות זאת. מה יגידו ההורים? ומה עם העתיד המקצועי שלי? אבל אז כאילו הגיע רגע של בהירות. המשמעות של הקעקוע הזה עבורי הייתה הרבה יותר עמוקה מאשר רק תמונה על העור - זה היה סמל לזמן שבו התחלתי לאמץ את החופש והאומץ להיות אני.
לאחר ימים של מחשבות ושכנועים לעצמי, הזמנתי תור אצל מיטב המאיירים בעיר الصغيرة שלי. כשהגעתי לסטודיו, הרגשתי כמו ילדה ביום הולדת - מלאת ציפייה אבל גם קצת חשש. המכאוב היה קל ולעומת זאת התחושה כשזה נגמר פשוט ייחודית! ברגע שהסתכלתי במראה וראיתי את הלב הקטן הזה על היד שלי, ידעתי שעשיתי משהו שלא רק יישאר לנצח אלא גם יסמל תקופה בחיי שבה למדתי להקשיב לעצמי.
אחרי כמה חודשים עבדתי עליו גם בפירסינג באוזן - בניגוד לקעקוע שהיה לי פוטנציאל שישאר שם שנים רבות, הפירסינג סיפק לי חוויה מגניבה ותהייה לגבי דברים נוספים שאני יכולה לאמץ אל תוך החיים שלי.
אם יש טיפ אחד שאני רוצה לחלוק עם כולם שזה הזמן שמתאים לכם לעצב משהו חדש על הגוף שלכם - עשו זאת מתוך אהבה עצמית ורצון להבעה אמיתית ולא מתוך לחץ או השפעות חיצוניות. בחרו משהו שמדבר אליכם מבפנים ותחשבו היטב לפני שאתם מחליטים לגשת לזה.
לא משנה מה תבחרו - קעקוע או פירסינג - החשוב הוא שהמסר יעבור דרך האמנות הזו שתמיד תהיה חלק ממכם ושלכם בלבד.