בשבוע שעבר חוויתי אחת מאלה הרגעים שהופכים זיכרונות לחיים. זה התחיל כאשר החלטתי להכין אלבום תמונות של כל הטיולים שעשינו משפחה בשנים האחרונות. כמו רבים, גם אני אספתי אינספור תמונות על הסלולרי שלי, אך מעולם לא הקדשתי זמן אמיתי לשבת ולהתמקד בכל ההרפתקאות שלנו.
בחרתי בפורמט של ספר מודפס - משהו מוחשי שאפשר לגעת בו, לדפדף בין הדפים ולזכור את הטעמים והריחות. ניגשתי לבית דפוס מקומי שמוכר לי כמה שנים ולא יכולתי להאמין כמה התלהבות יש להם מהעבודה שלהם! אמרו לי שזה יחס מיוחד לכל לקוח ואכן כך היה.
עובדת בבית הדפוס ישבה איתי שעות ושמעה את הסיפורים מאחורי כל תמונה. היא הציעה רעיונות לעיצוב וכל הזמן עשתה זאת בחום ובחיוך - ממש הפכה את התהליך לחוויה בפני עצמה. ברקע נשמעו מכונות העבודה ודיבורים נלהבים של אנשים אחרים שניהלו פרויקטים משלהם, וזה רק החמיר אצלי את תחושת הקהילה הזאת.
אחרי כמה ימים קיבלתי את הספר המודפס שכולל רגעים מדהימים מהחיים שלנו: הילדה עם השיער המדליק בים, בן הזוג שלי מחייך ליד הקפה בבוקר ועוד אין ספור רגעים קטנים ונעלמים שמספרים סיפור גדול על המשפחה שלנו.
אז אם אתם מתלבטים באיזה פורמט לשמור את הזיכרונות שלכם או פשוט רוצים ליצור משהו ייחודי ממעטפת החיים שלכם - בית הדפוס הזה הוא המקום שבו תגלו איך להחיות מחדש דברים ששוכחים בקלות בין מסכי המכשירים שלנו.
טיפ קטן לסיום: אל תחכו הרבה מדי; האוצרות שבמחשב ומשדרגים למשהו שניתן לראות ולTouch שווים הכל. תנו לדימיון שלכם להתפרץ והתחילו ליצור!
