לפני כמה שנים, כשהתחלתי ללמוד פיתוח אתרים, הייתי אדם אחר. תמיד הרגשתי שאני לא מספיק טוב, שהכישורים שלי לא עולים על הממוצע. ואז הגיע השיעור הראשון - הגעתי לשיעור עם מחשב נייד ישן וביטחון עצמי שואף לאפס. המורה התחיל לדבר על HTML ו-CSS כאילו זה דבר הכי פשוט בעולם, ואני ישבתי שם ולא הבנתי מילה.
אבל משהו בי רצה להתאמץ ולהבין. החלטתי שאני מתכוון לנסות בכל כוחי. בהתחלה זה היה קשה; כל קוד שכתבתי נראה כמו סינית והשגיאות היו נקודתיות ומטרידות. אבל ככל שהתקדמתי ועשיתי פרויקטים קטנים יותר ויותר (אפילו אם הם היו בסיסיים), התחלתי להרגיש שהאוויר נכנס לריאותיי.
עברו מספר חודשים והחלטתי לבנות אתר אישי קטן כדי להציג את עצמי ולשתף בתהליכי הלמידה שלי. האתר היה מינימלי אך הוא חיבר אותי לעולם חדש של יצירה ואפשרויות אינסופיות. אני זוכר עד היום את ההתרגשות כשפרסמתי אותו לראשונה באינטרנט - תוך שעות חברים ובני משפחה התחילו לשלוח תגובות מפרגנות.
החוויה הזאת פתחה לי דלתות רבות; גיליתי שאנשים מתחברים ליצירות שלי ואני יכול להשפיע על אחרים דרך הקוד שכתבתי. מבחינתו של אחד שלא האמין ביכולות שלו ביישובים חברתיים - זו הייתה נקודת מפנה אמיתית.
אז הטיפ שלי למי שמתחיל: אל תתייאש! כל קוד או בעיה נראית בתחילה מסובכת, אבל ברגע שתתמודד איתה ותמצא פתרון - תבנה לעצמך ביטחון שאין לו תחליף. השקעה עצמית בשעתיים נוספות בלימודים או בפרויקט אישי יכולה לשנות הכל עבורכם.
נכון שיש ימים שזה מרגיש בלתי נסבל ושאתם נתפסים במעגל ללא סוף של טעויות? זה בסדר! החוכמה היא להבין שכל טעות היא הזדמנות ללמוד ולעצב את עצמך מחדש בכל יום שעובר.
אני כאן בזכות אותה תחושת חיפוש אחרי עצמי ואין דבר מזהיר יותר מאשר לדעת שאתה יוצר משהו חדש מהבסיס בעבודת ידיך שלך!