לפני כמה שנים, טיילתי בדרום אמריקה. אחת החוויות שהותירו בי את הרושם העמוק ביותר הייתה ההיכרות שלי עם המקומיים בפנמה. אני זוכר את היום שבו החלטתי לנסות לדבר ספרדית, שפה שלמדתי בבית הספר, אבל לא ממש השתמשתי בה עד אז.
התעוררתי בבוקר ושמתי יעד קטן: לקנות פירות בשוק המקומי. הלב שלי דפק נמרצות כשנכנסתי לשוק. הטעמים והצבעים היו כל כך עוצמתיים! אבל מה שנראה לי כמשימה פשוטה התגלה כהרפתקה אמיתית. כשפתחתי את הפה וניסיתי לברך את המוכרים ב" buenos días", חשבתי שאני אטעה או שאף אחד לא יבין אותי. להפתעתי, חיוך רחב התפשט על פניהם של כולם - הם חיבקו אותי במבטם ושתפו אותי בטיפים איך לבחור את הפרי הכי טוב.
בסופו של דבר קניתי מנגו שקשה היה לוותר עליו וגם לימון סחוט שהוסיפו לו טעם מרענן במיוחד. כשהסתובבתי בין הדוכנים ופשוט ניסיתי לתקשר - היה לי ברור ששפה היא הרבה יותר מאוסף מילים; היא גשר שמחבר תרבויות שונות, פתיח שמזמין אותך לעולם חדש ומרתק.
כעבור כמה ימים ישבתי בקפה מקומי, העזתי להזמין כוס קפה בספרדית ולקשקש עם המלצרה על החיים שלה בפנמה. בכל פעם ששאלתה שאלה והבנתי תשובה - היה זה כמו לנצח תחרות קטנה עם עצמי; כל מילה נוספת הייתה ניצחון אישי.
תובנה אחת שצצה לי באותו זמן: אנשים מעריכים מאוד כשאתה משקיע בללמוד ולדבר בשפתם, גם אם אתה מפשל פה ושם וזה לגמרי בסדר! זה מביא אותם לפתוח לך את הלב ולהראות לך צדדים שלא היית רואה אחרת.
אז אם אתם חושבים להתחיל ללמוד שפה חדשה או לחזור אל אחת מדברים מן העבר - עשו זאת! העולם מלא ברגעים קטנים אך משמעותיים שמתחילים במילים פשוטות ומסתיימים בחיבור בלתי נשכח בין אנשים שונים לחלוטין.