לפני כמה ימים יצאתי לסיבוב בשוק האוכל המקומי. אני אוהב את השוק, את הריחות, הצבעים והקולות שמסביב. יש משהו מאוד מיוחד ומרגש בהתרחשות הזו - זה כמו מסיבת חושים של ממש! באותו יום, התחנה הראשונה שלי הייתה דוכן של פירות יער. ריח הפטל והדובדבן התפשט באוויר כמו קסם, ואני לא יכולתי להתנגד וניגשתי לטעום.
הבחור שעמד שם היה מלא אנרגיה, חיוך ענק ששידר אושר אמיתי מהעיסוק שלו. הוא שאל אותי אם אני רוצה לטעום פרי טרי והוא פשוט לקח דובדבן אדום ויפה ושם לי בפה. עכשיו תחשבו על זה - הדובדבן הזה היה מתוק בדיוק כמו שהוא נראה, והשפתיים שלי התמלאו בטעם הנפלא שלו. רגע אחר כך הוא סיפר לי איך הם מגדלים את הפרסים האלה בכדי להבטיח שהם יהיו הכי טעימים שיש. בשיחה קצרצרה זו נוצר בינינו קשר בלתי פורמלי שמזכיר לנו עד כמה אוכל טוב יכול לחבר אנשים.
כשהמשכתי לשוטט בשוק נתקלתי במוכר גבינות שהציע לי לנסות גבינה עיזים עם עשבי תיבול ולימונצלו (בבקשה אל תשאלו אותי איך קראו לזה!). הטעם היה כל כך מיוחד וחמים שגרם לי לחשוב על עודפי זמן בישול בבית ועל השפים המוכשרים שאני מכיר.
עזבתי את השוק עם שקית מלאה בקנייה מוצלחת ורוחך מרוגשת. הבנתי שהחוויה הזו היא הרבה יותר מאשר רק לקנות מזון; זה להבין שבכל ביס אנחנו טועמים היסטוריה ואנשים שונים - התרבות שלהם והמסורת שבה הם חיים.
אם אתם מגיעים לשוק האוכל הקרוב לביתכם, ממליץ להקדיש כמה דקות לכל דוכן שאין לכם מושג לגביו ולתת לסיפור להגיע אליכם דרך הטעמים והריחות. אולי תגלו גם אתם משהו חדש שיכול לשנות את יום-יום שלכם או אפילו לדחוף אזורים חדשים בלב שלכם!
אז בפעם הבאה שאתם יוצאים למסע בג'ונגל המזון העירוני הזה - זכרו: כל פינה היא הזמנה למפגש חדש ואולי אף לפגישה עם עצמכם מחדש.