עשור назад, הייתי יושב עם חברים בגינת השעשועים של השכונה שלנו. אנחנו היינו משחקים בכדורגל ומדברים על החיים, והעולם הרגיש פשוט יותר. אז לא הייתה לנו בעיה לנתק את עצמנו מהמסכים, ודי היה בשיחה טובה ובאווירה כדי לרגש אותנו.
אבל היום הכל השתנה. כשנדבר על טכנולוגיה, עולה לי זיכרון מיוחד: יום שישי אחד לפני שנה, החלטתי לפנק את עצמי בקנייה של מכשיר חדש - טאבלט שהבטיח לשדרג את חוויית הצפייה שלי בסרטים וסדרות. קיוויתי שעם אמצעי כזה אוכל להימנע ממריבות משפחתיות סביב הטלוויזיה המשותפת בבית.
ביום שני שאחריו התיישבתי מול המסך החדש והתחלתי לחפש משהו לראות. זה נגמר בזה שצפיתי בכל העונות של סדרה אחת ברציפות במשך שעות ארוכות! אחרי יומיים כאלה הבנתי שזה לא בדיוק הסיפור שרציתי לספר לעצמי על איך אני מתכנן לנצל את הזמן הפנוי שלי.
באותו שבוע ישבתי עם אחותי הקטנה לקפה והיא סיפרה לי שהיא התחילה ללמוד תכנות באינטרנט דרך הקורסים אונליין שמציעים היום כמעט כולם. פתאום הרגשתי שאני מפספס משהו חשוב - בטוחה שבין ההתמכרות למסכים והשימוש במכשירים החדשים אפשר גם לחבר בינינו בדרך חדשה ועשירה הרבה יותר.
אז התמקדתי בחיבור מחדש למשפחה ולחברים באמצעות הכלים הדיגיטליים במקום לנתק מהם לגמרי; יצאנו לערוך ערב סרט בסטייל בית הסרטנים, בו כל אחד מביא המלצה משלו וכולם מתאספים לצפות יחד (ובסוף רואה כל אחד נייטרלית לבד). המאפשר לכל אחד להשאיר חותם אישי על החוויה ולא רק להיות צופה פאסיבי.
והכי חשוב - למדתי שגם אם הטכנולוגיה יכולה לפעמים להרחיק אותנו זה בידיים שלנו לבחור איך להשתמש בה כדי לקרב אנשים ולהתחדש ביחד. שתף אותי בתגובות שלך - איך אתם משתמשים בטכנולוגיה כדי להתחבר שוב?