לפני כמה שנים, אמא שלי עברה חוויה לא קלה עם שכנה. זה התחיל כקונפליקט קטן - צלילים רמים בלילה, גינה לא מטופחת שמשפיעה על הנוף שלנו. אבל איך שזה התגלגל, התשובות הפכו להיות הרבה יותר מורכבות. השכנה הייתה נחושה ולא מיהרה לוותר, ואמא שלי הרגישה שאנחנו חיים בתוך סרט.
ואז נכנס לתמונה עורך דין שהיה חבר משפחה. הוא לא היה סתם איש מקצוע; הוא באמת הקשיב והבין את המצב מעמקי הלב שלנו. בפגישות שלנו איתו, גילינו שהוא מבין מעבר לחוקים היבשים - הוא הביא לתהליך את האנושיות ואת האמפתיה שכולנו זקוקים לה.
בעוד שאחרים עשויים לחשוב שהדבר הראשון שצריך לעשות זה להגיש תביעה או לנהל מלחמות נוראיות בבית המשפט, הוא טען שבמקרים כאלה חשוב להתחיל משיחה פתוחה וישירה עם השכן/ה. וזה בדיוק מה שעשינו! במקום לבחור בעימות שיכול להתפרץ למאבק משפטי ארוך ומורכב שנתפס כלא נגמר ודרמטי, החלטנו לדבר בגובה העיניים.
באופן מפתיע (או אולי שלא), כאשר הצגנו את תחושותינו ואת החשיבות של השקט והנוחות בחיינו היומיומיים, השכנה הצליחה להבין אותנו וגם היא חלקה על האתגרים שלה וגם מצבה הלא פשוט. פתאום גילינו שיש דרך לגשר בין הקונפליקטים בלי לפתח שנאה או מלחמה מתמשכת.
אני נזכרת בסיפור הזה כי היא מזכירה לי שכל אירוע בחיים יכול להיות מקום לצמיחה אם רק ניתן לו את ההזדמנות לכך. משפטנים הם יותר מאנשי מקצוע; הם יכולים להיות מתווכים בין אנשים ולהוביל לשיחות שמביאות להבנות אמיתיות ומרחיבות אופקים.
אם אתם מוצאים את עצמכם בקונפליקט כזה או אחר - אל תהססו לפנות לעזרה משפטית ובאותה נשימה תזכרו להקשיב גם לצד השני של הסיפור. לפעמים הדרך לפתור סכסוך מסתתרת בפשוט ביותר: בשיחה אנושית וכנה שמבוססת על אמפתיה ואיכפתיות.
ובסיום - תמיד כדאי לזכור ששיח מכבד יכול לשבור מחיצות ולעזור לנו לראות אחד את השני בצורה אחרת לגמרי!
