אתמול הייתה לי חוויית נהיגה בלתי נשכחת. החלטתי לצאת לטיול קטן באיזור שאני מאוד אוהב - מסלול בנוף פתוח עם שדות ירוקים ואוויר צח. בעולם התזזיתי הזה של היום-יום, אנחנו לפעמים שוכחים לעצור רגע וליהנות מהדברים הקטנים.
בהתחלה פחדתי לעלות על הרכב. הידיים שלי רעדו כשנגעתי בהגה, והלב שלי דפק בקצב לא הגיוני. יצא לי לקשקש כמה פעמים עם המדריך כשהייתי לקראת מבחן הנהיגה שלי, והרגשות האלו עדיין מתגלגלים בראש: "מה אם אעשה טעות?" "מה יגידו אם אשבור את החוקים?"
אבל ברגע שאמרתי לעצמי שזו הזדמנות לברוח מהמחשבות המעיקות ולהתמקד בכאן ועכשיו - הכל השתנה. הוצאתי את הרכב מהחניה ונסעתי לכיוון השדות הפתוחים. הצלילים של המנוע התמזגו בצליל פעמוני העדרים בשטח; היה משהו כל כך משחרר בנפילה לתוך השגרה של החיים החדשים שלי כנהג.
אני זוכר שהתעורר בי רצון לחוות את הכביש במלואו - להתמקד במהירות הנכונה, להרגיש איך ההגה עובר מימינה לשמאל ובעיקר להתרגש מכל אבן רושמת בדרך.
וכשהפגנתי ביטחון עצמי שהפתיע אותי לגמרי, עצרתי בצד הדרך כדי לקחת אוויר ולהסתכל מסביב. זה היה כמו לנשום מחדש אחרי תקופה ארוכה או אחרי יום עבודה מעייף במיוחד.
אז החלטתי לחלוק איתכם טיפ קטן לעבודה עליו בזמן הלימוד לנהיגה: תנו לדאגות שלכם לשבת מאחור ותשתמשו בהזדמנות הזו כדי להתחבר לרגשות שלכם ולא לסטרס שבדרך כלל מלווה אותנו בכל רכיבה חדשה.
לכן, בפעם הבאה שאתם מבינים שצריך להתחיל ללמוד נהוג באופן רציני- קחו נשימה עמוקה וזכרו שהכבישים הם מקום להתנסות ובחירה שלא תלויה בוודאות מוחלטת! מדובר ביכולת להרגיש ולהיות בשנייה זו.
אז תצאו שם החוצה, תהיו אמיצים ותנסו ליהנות מהמסע יותר מאשר מהמטרה הסופית!