היה זה ערב שקט, כשהחלטתי לצאת עם חברה קרובה לאכול במסעדה חדשה שנפתחה ליד הבית. התלהבתי לגלות את "קרן אור" - מקום קטן ומשפחתי שמציע מנות דרום-אמריקאיות אותנטיות, עם טוויסט ישראלי. האווירה במקום הייתה חמה ונעימה, כמו מזמינה אותנו לחוויה שתשאיר זיכרון מתוק בלב.
כשהתיישבנו והתחלנו לעיין בתפריט, המובן מאליו הפך מיד למעניין - כל מנה קיבלה חיים משל עצמה דרך הסיפורים שהמלצר סיפר לנו על המקורות שלה. תרבות אוכל זו ברכה אמיתית: כשמאחורי כל נגיסה יש סיפור, הכל פתאום מרגיש משמעותי יותר. החלטנו להתנסות בכמה מנות כדי להעביר את הטעמים השונים של המקום.
המנה הראשונה שהזמנתי הייתה פבלונה צמחונית - קומפוזיציה מהממת של ירקות קלויים שמתמזגים יחד בצורה מושלמת עם טעמים מתוקים ומעט חריפים. כבר ב bite הראשון הבנתי שזה ממש לא רק אוכל; זה מסע במילים ובחומרי גלם.
לאחר מכן הגיעה ההמלצה של המלצר - אסדו בעבודת יד, עסיסי מאוד וגריל מדויק שהתענגתי עליו עד آخر חתיכה. אני זוכרת שהרגשתי נטועה בזמן בין העבר להווה; איך לתוך כל ביס נכנסים הזכרונות שלי מהמטבח של סבתא ומהארוחות משפחתיות שגדלו לי בנשמה יחד עם הריחות והטעמים שאותם אני נושאת עימי מאז ילדותי.
לפני שסיימנו חשבנו לפנק את עצמנו לקינוח וכך הגיע לשולחן שלנו דגם ייחודי של מוס שוקולד שהיה פשוט גן עדן! בפשוטו היה קשה לעמוד בפני הקסמים שלו - רך ונמס בפה כמו חלום מתוק וכאן גיליתי תובנה ששווה להפיץ: הזמן שאתם מקדישים לאוכל שלכם הוא גם זמן איכות לעצמכם.
אני ממליצה בחום למצוא רגעים כאלה בחיים ולתכנן ביקור בקרן אור (או בכל מקום מקומי אחר שמושך לכם). אל תהססו לספר למישהו היקר לכם על החוויה הזו - כי אכילה היא הרבה מעבר לפיזי; היא מספקת קשרים עמוקים דרך אחד הדברים הכי בסיסיים שאנחנו צריכים - אוכל טוב וחברה טובה.
אז כשאגיע שם שוב (וזה בהחלט יקרה), אני יודעת שיש לי חברויות חדשות שיהיה לי מה לחדש להם על עוד חוויות קולינריות שאני מחכה להוסיף לרומן שלי בעולם האוכל.