כשהחלטתי שאני רוצה להתחיל להתאמן, הייתי מלא חששות. דמיינתי את עצמי בתוך חדר כושר גדול עם ריח של זיעה, אנשים שנראים מקצוענים, ואני עומד בצד כמו ציפור חסרת אונים. אבל אז הגיעה ההזמנה מחבר טוב שלי להצטרף אליו לשיעור. "אל תחשוב יותר מדי!" הוא אמר לי בביטחון מוחלט.
נכנסתי בפעם הראשונה, והתחושה הייתה מדהימה - כל כך הרבה מכשירים, אנשים עובדים קשה וכולם ממוקדים במטרה שלהם. לקח לי כמה דקות להתרגל למקום החדש הזה, ולאט לאט התחלתי להבין שזה לא רק על ה’’פילאטיס’’ ועל ה’’משקולות’’, אלא גם על הקהילה והתחושת שייכות שמצאתי שם.
בכל שבוע גילו מחדש תחושות שונות: לפעמים זה היה כאב של התחלה חדשה ולפעמים זו היתה שמחה כשהצלחתי לבצע עוד חזרה נוספת במשקל שהרגיש בלתי אפשרי קודם לכן. גיליתי שגם אם לבוא ביום קיץ לוהט ולהתאמץ קצת יותר זה מספק ברמות שלא דמיינתי; הגוף מתעורר ואתה מרגיש חי.
אבל הפיכת האימון להרגל אמיתי היא לא תמיד דבר קל. היו ימים קשים שבהם ניסיתי לתרץ לעצמי למה אין צורך ללכת היום או מה יקרה אם אדלג על אימון אחד - וכל פעם מחדש מצאתי תשובות לשאלה למה דווקא כן כדאי להמשיך. אחת מהתובנות הכי גדולות שלי היא שאימון בחדר כושר הוא משהו שחורג מגוף בלבד; הוא מפתח את הנפש ומחזק אותה.
אם הייתם אומרים לי לפני שנה שאני אהיה חלק מקבוצה קטנה שמתאמנת יחד פעם בשבוע בסטודיו של החדר כושר הקרוב לביתנו, אולי הייתי חושב שאתם מדברים שטויות. אבל עכשיו המפגשים האלה הפכו להיות הטקס השבועי שלי - מקום להירגע לפוצץ אנרגיות וגם לשלוח מילה טובה לכל אחד ואחת בקבוצה.
אז אם אתם מתלבטים האם להתחיל או פשוט מחכים לרגע המתאים - קחו זאת כהמלצה ממישהו שהיה שם: דברים נפלאים קורים כשאתם יוצאים מאזור הנוחות שלכם ונכנסים לעולם הזה ששמו חדר כושר. אל תהססו!