יש משהו קסום בטקס הקפה של הבוקר. לפעמים זה לא רק למשקה עצמו אלא לכל מה שסביבו. שיחה עם בן הזוג, רגע של שקט לפני שהיום מתחיל להתגלגל, או אפילו הרחש המוכר של מכונת הקפה ממלא את הבית בכל כך הרבה חום.
זוכרת את הרגע ההוא לפני כמה חודשים, כשאיחרתי לעבודה. בדיוק התקנתי מכונת קפה חדשה שנראתה מבטיחה כל כך. התעוררתי בבוקר במצב רוח נהדר והחלטתי להפליג קצת למעמקי עולם הקפים בגביע אחרון שאני מנסה לזקק בו טעמים חדשים ששמעתי עליהם. זרמתי עם עצמך ותוך כדי הכנה היה לי כל כך כיף. ראיתי את השמש זורחת דרך החלון, והחיים פעלו בעוצמות מופלאות מחוץ לבית שלי.
ברקע נשמעה מוזיקה מוכרת שאהבתי ושפת האדוויזרים שלי לקחה אותי למקום ממשי עד שהכוס האחרונה הסתיימה כשראנין ניסתה לעזור לי אבל היא פשוט עשתה יותר בלגן בתהליך! הייתה לנו צחוק גדול יחד על העניין הזה.
המכונה הדגימה יופי בשעת סיבוב הפיתול האחרון. כוס הקפאין שקיבלתי בסוף הייתה כמו יצירת אמנות שחיכתה רק בשבילי - ריח המשקה היה נעים ומגרה, וטעמיו גרמו לי לשאלה - האם באמת אפשר להתחיל יום בלעדיה?
מאותו יום למדתי שכשאתם רוצים להתמודד עם העולם שבחוץ בכוח ובאמונה, כדאי לתת לעצמכם את הרגע הזה - ליהנות מקפה טוב ולטפח אותו ככל הטיפוח שלכם בעצמכם ובמערכות היחסים שלכם.
אז בפעם הבאה שאתם מתיישבים ליד הגביע החם הזה, תנו לעצמכם את הליווי שכל כך מגיע לכם - יש פה פסק זמן מהירצר החיים בדגש אוהב ואישי.
אל תשכחו להשקיע בכוסיות מעוצבות או בקנקנים יפים; הם עושים וגם מוסיפים אומנם לגובה הטעים בחיים שלנו!
שיהיה לכם יום מלא בקפאין 🙂