לפני כמה חודשים, בתהליך חיפוש אחר מה שיביא לי קצת ירוק ותקופת רוגע בחיי העירוניים עמוסי הלו"ז, החלטתי לקפוץ למים ולנסות גידול צמחים במרפסת. האמת היא שאף פעם לא הייתי אחד שיש לו "ידיים ירוקות". כל ניסיון שלי לגדל פרחים תמיד נגמר באכזבה עם צמח מת ועצוב. אבל הפעם, משהו בי אמר להגביר את המאמץ.
התחלתי בגידול עשבי תיבול - פטרוזיליה, בזיליקום ומעט נענע. קניתי זרעים ונשאר לי רק לשתול אותם באדניות קטנות ולהניח על מעקה המרפסת. התרגשות זחלה לתוכי כשירקות השמש והמים החלו לעזור לצמחים הקטנים לנבוט. יום-יום אני מתחבר אליהם מחדש; אני שואף את הריחות הנעימים של הבזיליקום כשהם פורצים החוצה מתוך האדמה ואני לא יכול להסביר עד כמה זה מרגש לראות את הצמיחה שלהם.
אך מעבר לרגעים המשמחים האלה, גיליתי גם תובנה חשובה - הרבה פעמים אנחנו מנסים להפיק תוצאות מידיות ולא נותנים לדברים זמן להתפתח. ההשתלות הראשוניות היו מאכזבות; כמה מהם פשוט לא שרדו ואחרים צמחו לאט מאוד שלא לדבר על אלו ששודרו להם אור מדי נשאב והשאירו אותם מגוחכים וכחושים. ואז הבנתי שזה חלק מהתהליך; אז כמו שאני מתמודד עם החיים בעיר הגדולה - לפעמים יש בעיות ואתגרים שמגיעים בלי הודעה מוקדמת ואין ברירה אלא לקבל אותם ולמצוא פתרונות.
אם אתם מתכוונים להתחיל לגדול משהו בכוחות עצמכם, טיפים קטנים יכולים לעזור לכם להתמודד: השקיעו מעט יותר זמן בלמידה על צרכי הצמחים שהחלטתם לגדל (כל סוג דורש משהו אחר), אל תהססו לשאול אנשים עם רכבים ירוקים יותר מניסיון אם יש לכם שאלות ובעיקר - אם דבר אחד משתבש והצמח שלכם מדיף ריח מוטעה או בסופו של דבר גווע לתוך האדמה... אל תיקחו את זה קשה מדי! זו הדרך שלנו ללמוד ולגדול יחד איתם.
אז הנה גילוי אישי קטן שלי: בקיץ הקרוב אני מתכנן לעשות סלט טרי וטעים כמו שמעולם לא טעמתי - כזה שבו הכל יהיה גם מקומי וגם חדשני בעבודת יד שלי! חקלאות עירונית היא מסע קסום שעשוי להביא חיים חדשים לפינה שלכם בעיר - אז קחו אגרטל, שתלו איזה זרעי עגבנייה ויצאו למסע!