בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי מוקסם מהאפשרות לגדל דברים בעצמי. זה התחיל כהתנסות של רגע, כשחברה שלי קנתה לי ערכת גינון קטנה ליום הולדת. חשבתי שזה יהיה משחק נחמד להעביר את הזמן, אבל כמו כל דבר שאני עושה באהבה, זה הפך למשהו הרבה יותר עמוק.
בחרתי לגדל חסה ועגבניות - שניים מהירקות האהובים עליי. לא ייאמן כמה חיות יש בקטנים האלה! מיד כששתלתי את הזרעים בגינה הקטנה שעל המרפסת שלי, הרגשתי כאילו אני מעניק להם חיים. עם כל השקיה והדאגה היומית, אפשר היה לראות איך הם מתחילים להתפתח ולצמוח.
במהלך השבועות שחלפו גיליתי כי חקלאות עירונית זו לא רק סיפור של נבטים וירק אלא גם תהליך מרגש שמשפיע על הנפש. כל יום התלהבות חדשה: פיצוץ העלים הירוקים, הלבלוב המפתיע וכמובן הרגע שבו הבחנתי בעגבנייה הראשונה שהתמקמה לה בכבוד בין העלים החזקים.
מה שהכי ריגש אותי היתה ההבנה שבמרכז העיר הש hectic הזה יש מקום מסתור קל ומיוחד שבו הטבע ממש מתקיים. הדשא שנמצא מתחת לרגליי, הציפורים שמתנשאות בשמיים והגינה הקטנה שלי שכולם חברי ילדות יחד אי של שלווה ותזכורת לכך שאנחנו חלק בלתי נפרד מהסביבה שלנו.
אם אתם חושבים להתחבר לחקלאות עירונית בעצמכם - אל תהססו! תחילת דרככם יכולה להיות פשוטה מאוד: קחו עציץ קטן שנותן לכם מספיק מקום לשתול זרעים או שתילים קטנים ופשוט תתחילו לעבוד עם הידיים שלכם. אם הכישרון לא במרכז הבמה או אין לכם ניסיון קודם - זו הזדמנות ללמוד ולהפתיע את עצמכם בכל פעם מחדש!
ובאמת… מי יכול לדמיין עד כמה טעים לקצור עגבנייה שגידלתם בעצמכם? ולא מדובר רק בטעם; יש בזה משהו אחר לגמרי לדעת שהייתם שם מהתחלה ועד הסוף - שתלתם וטיפחתם אותה כמו קשר אמיתי.
נקודת מבט חדשה כזו היא בדיוק מה שעושה את החיים לעשירים יותר ומלאים במשמעות רבה יותר. אז אם קשה לכם לעשות צעדים בעולם המודרני הזה אולי הגיע הזמן למצוא קצת אדמה ופשוט להתחיל לשתול?