שבת שעברה, החלטתי לחקור קצת את פינות העיר שלי והגעתי למסעדה שידועה בעבודת הקרקע שלה עם חומרי גלם מקומיים - "מאכלי השדה". הפעם זה לא היה על מנת רק להשביע רעב, אלא כדי לגלות סיפור מאחורי כל מנה.
המסעדה ממוקמת בלב נוף ירוק, ושחף שהשתעשע בין העצים עשה לי חשק לברוח מהמולת היום יום. כבר בצעד הראשון פנימה הרגשתי כאילו אני נכנס לבית חמWarmth . האורות היו רכים, והעיצוב הכפרי יצר תחושה חמה ונינוחה.
המארחת קיבלה אותי בחsmile מזמין ואפילו המליצה לשתות כוס מיץ תפוזים טרי שנוצר באותו בוקר. להפתעתי, המיץ היה עשיר ומתקתק - וכבר לפני המנה הראשונה ידעתי שיש כאן משהו מיוחד.
בחרתי במנת הגזר צלוי עם טחינה וסוגים שונים של תבלינים. כשסגרו עיניים של הלועסים בגאווה שמענו "וואוו!" מכל עבר - הטריות של הירקות יחד עם הטעמים המתובלים הניפו חוויה שלא הייתי רגיל אליה בבית או אפילו במסעדות אחרות בעיר.
אבל מה שהפך את החוויה לכל כך מיוחדת היתה העובדה שבין נגיסות יכולנו לדבר עם השף שהכין לנו את האוכל! הוא סיפר לנו על המשקים המקומיים מהם מגיעים המוצרים והשקפת העולם שלו לגבי אוכל בר קיימא. גיליתי שהוא מתנדב בפרויקט חקלאי לגידול ירקות לנזקקים ומדוע יותר ויותר מסעדנים צריכים לחשוב על איך הם שולטים במערכת המזון.
באותה סעודה הבנתי שאוכל לא רק מניח אותנו בפסגת ההנאה - יש לו גם כוח לשנות חיים וליצור קשרים אמיצים בין אנשים לסביבה שבה הם חיים.
אז אם אתם רוצים להתנסות בסוג אחר של ארוחה ולהרגיש חלק ממשפחה גדולה יותר סביב השולחן, אני ממליץ לכם לבדוק מקום כמו "מאכלי השדה". לפעמים פשוט צריך לעזוב את הבית ולצאת להרפתקה שתוכיח שגם האוכל שלנו יכול להיות מקור השראה וחיבור אנושי עמוק יותר ממה שחשבנו בעבר.
בוודאי תסתקרנו - איזו עוד מסעדה יודעת להעביר סיפור כזה? אשמח לשמוע המלצות שלכם!