לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי במצב לא פשוט. היה זה ערב של יום חורפי, ובחוץ ירד גשם שוטף. בתוך הבית אני ישבתי על הספה עם כוס תה חם, אבל הלב שלי היה כבד כמו אבן. לאחר שיחות רבות עם חברים שלא הבינו באמת מה עובר עליי, החלטתי שאני זקוק לעזרה מקצועית.
בהמלצת חברה טובה פניתי למטפלת שהתמחתה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי. היא קיבלה אותי בחwarmth ואמפאתיה שקשה היה למצוא אצל אחרים באותו זמן. בסשן הראשון שלנו, היא ביקשה ממני לספר לה מה מפריע לי. תוך כדי אני זרמתי עם השיחה ופתאום מצאתי את עצמי חושף דברים שבמשך שנים ניסיתי לדחוף עמוק לתוך הארון הפסיכולוגי שלי.
ככל שהזמן חלף, הבנתי שזה הרבה יותר מאשר טיפול - זו הייתה מסע פנימי אמיתי. גיליתי צדדים בעצמי שמעולם לא חשבתי שיש בתוכי: פחדים שלא העזתי לפגוש ותובנות שהיו עמוקות כל כך עד שנדרש לי אומץ רב כדי לחוות אותן.
וצהריים אחד במהלך הפגישות שלנו היא הרשתה לי לנסות טכניקת נשימה פשוטה שהיא למדה במסעות שלה בעולם הטיפול. "נסה לקחת נשימות עמוקות", היא אמרה בעדינות רבה, "ולבחון איך אתה מרגיש אחרי". חסרות מילים ואני נגררתי אחרי ההנחיות שלה - והרגשנו כאילו מחסום נפתח בתוכי.
באחת ההפסקות לקפה בדרך הביתה לחשתי לעצמי שלמרות הכאב שהיה שם לפני כן, יש בי כוח חדש להתחיל מבחינה רגשית ומחשבתית מעין חיים חדשים. ध्यान देना לנשים ולגברים כמוני שמסתובבים רק מאוד אם לא מבינים שאפשר לקבל עזרה ושיש תרופות של אהבה ובעיקר הקשבה יכול לעשות שינוי גדול ממה שעולה בדעתנו.
כדי לעזור גם לכם להבין משהו חשוב שגם אני למדתי בדרך הזו - אל תחששו לפנות לעזרה כשזה מתחיל להרגיש כבד מידי; טוב לדעת שיש מי שיכול לחלוק איתכם את הדרך ולהדריך בנשימה ובהקשבה אותה כולנו צריכים מדי פעם לפחות אם לא עוד פעמים רבות בעתיד.