לפני כמה שנים, הייתי באמצע תקופה מאוד לא קלה. הרגשתי שאני שוחה במעמקים ורק מחפש סיבה לצוף למעלה. אחרי הרבה שיחות עם חברים משפחה, החלטתי לנסות טיפול פסיכולוגי. למרות כל החששות והספקות, משהו בי ידע שזה הכיוון הנכון.
הגעתי לפגישה הראשונה עם תחושת תסכול רבה ואפילו נעלבתי מכל מה שלא הצלחתי להבין בעצמי. המטפלת שלי, שכבר הספיקה לרשום את השם שלה על הילד הראשון שלי (כן, התחלנו להרגיש כמו חברה טובה), חייכה חיוך מרגיע והזמינה אותי לדבר בלי מסכות. זה היה רגע מכונן - פתאום הבנתי שהמקום הזה הוא רק שלי ואני לא צריכה לחיות לפי ציפיות של אחרים.
במהלך הפגישות למדנו יחד על ההיסטוריה האישית שלי ועל הדינמיקות במשפחה ובחיים הרומנטיים שלי. יותר ויותר הבנתי איך חלק ממה שעצר אותי בחיים הם דפוסים שחזרו על עצמם שוב ושוב. זה פשוט הרגיש כאילו מישהו החליט לשים עליי משקולות בכל פעם שניסיתי לקפוץ מחוץ לתלם.
משם נולדו גם תובנות רבות - למשל, נכנס לזכור את כוח הבחירה שלנו בכל מצב ולא לתת לחרדות להשתלט עלינו. בעקבות הטיפול עברתי מסע פנימי שמאפשר לי לראות דברים אחרת; אם בעבר התייחסתי לכל כישלון כמו לסיום העולם, היום אני מבינה שכל דבר מגיע בסופו של דבר כחלק מתמונה גדולה יותר.
טיפ קטן מהמניסיון האישי: אל תהססו לבקש עזרה כשאתם מרגישים שאתם צריכים אותה. מדובר במעשה של勇气 (אומץ). זכרו כי המפתח הוא האנושיות שלנו והיכולת להתחבר לכאב ולשמחה כאחד.
והכי חשוב - היכולת לקבל את עצמכם בלי שיפוטיות היא החופש האמיתי שהמצאנו לעצמנו בדרך הזו. כל אחד מאיתנו ראוי להיות במקום שבו ניתן לחלוק רגשות ולהתפתח בתהליך הזה של החיים המרוכבים.
אז אם אתם בוחנים אפשרות לפנות למטפל או מטפלת, עשו זאת! החיים שלכם יכולים להתנהל באור חדש ומרענן שאין לו תחליף.