לפני כמה חודשים, כשהלב שלי היה מלא במחשבות וכאב, החלטתי להצטרף לשיעור יוגה. האמת? לא ידעתי למה לצפות. כל מה שידעתי זה שאני זקוקה לשינוי. כשהגעתי לסטודיו הקטן שצמוד לפארק, הרגשתי כמו אורחת בעולם חדש - ריח של קטורת באויר, מוזיקה עדינה ותחושת חום שהפכה אותי לרכה יותר.
המדריכה, עם החיוך שלה שמזכיר קרני שמש ראשונות של יום אביבי, הזמינה אותנו להתיישב על המזרנים ולהתמקד בנשימה. ברקע נשמעו ציפורים מצייצות והלב שלי החל להתרכך כמו חמאה שמשאירים בשמש. בשיעורים הראשונים ההרגשה הייתה כמעט מגושמת - הגוף התנגד לכל תנועה חדשה ואני חשבתי לעצמי 'מה אני עושה פה?'. אבל בעזרת הזמן והסבלנות גיליתי משהו מופלא.
יומיים אחרי יום שישי האחרון עברנו לתנוחה חדשה. לפתע הבנתי שאני יכולה להשיל מעליי את כל העומס שבניתי על גבי - את הדאגות ואת החרדות שלא עוזבות אותי. הקשר שנוצר בין הגוף לנפש גרם לי להרגיש כאילו אני מרחפת באוויר.
לטיפים יש תמיד מקום - אם אתם מגיעים לשיעור בפעם הראשונה (או השנייה), קחו איתכם מים ונכונות לחקור את עצמכם מחדש. גם אם זה נראה קשה או מפחיד בהתחלה, אל תכניסו לבן פניכם: תהיו פתוחים למעט חוסר נוחות ותראו איך זה משנה לכם את היום ואת החיים.
ואני אוסיף עוד דבר קטן: היציבות בתנוחה לא נמצאת רק בגוף אלא גם בלב ובמחשבה. כשאתם מצליחים למצוא איזון בתוך עצמכם - אתם מתגלים כגרסה טובה יותר של עצמכם במציאות היומיומית שלכם מעבר לדלת הסטודיו.
האם אפשר להגיד שהיוגה היא התשובה לכל? אולי לא הכל; אבל היא בהחלט אחת הדרכים למצוא קצת שקט בעולם שכל כך רועש סביבנו.