באחד מימי שישי האחרונים, ישבתי מול המראה שלי עם את כל הצבעים והמוצרים שפזורים על השולחן. האורחים כבר בדרך, אני יודעת שאני רוצה להיראות מושלם, אבל לפתע נתקעתי. במקום להרגיש השראה מהפיגמנטים והברק של הצלליות והליכודות הכריות, הרגשתי חוסר בטחון שהדגיש את קווי המתאר של הפנים שלי.
נזכרתי ביום שבו התחלתי להתעסק באיפור - זה היה יומולדת 18 שלי. אמא לקחה אותי לחנות קוסמטיקה קטנה בשכונה וסיפרה לי שעלינו למצוא את הגוון הראוי לי ועשינו ניסויים במריחות שונות. היא אמרה לי אז: "תמיד זכרי שאיפור זה לא דרך לברוח ממה שאת, אלא להדגיש מי שאת באמת". המשפט הזה נשאר איתי לאורך השנים.
אז בימים שבהם אני מרגישה פחות בטוחה בעצמי או כשאני מחפשת לשדר משהו אחר לגמרי מהיום-יום שלי, אני חוזרת למילים האלה ומשתמשת בהן כהנחיה מסוימת. באמת שמתוך הניסיון הזה גיליתי שאיפור יכול להיות כלי שמאפשר לבטא רגשות וליצור קשר עם העולם סביבנו.
אני ממליצה לכל אחת לקחת יום אחד בשבוע רק לעצמה - זה יכול להיות זמן לבחור צבעים חדשים וטכניקות שלא ניסית קודם; תני לדמיון שלך להשתולל! ואם יש איזו טכניקת אפקט מיוחדת ששמעת עליה משיחה בגלריה עם חברות, אל תהססי לנסות אותה בבית בלי לחץ ובחופשיות.
ותמיד תזכרי - גם הכי פשוט בסופו של דבר יתאים לך אם זה נתפס בעיניך כאותנטי ואישי. נכון שבעולם הקוסמטיקה אנחנו שואפות לשלמות? אבל לפעמים השלמות הזו נמצאת דווקא בחסרונות שלנו ובצורות בהם אנו מתמודדות איתם ביומיום.
אז כשאת עומדת מול המראה בפעם הבאה ומרגישה שהקוסמטיקה לא מצליחה לתאר אותך כמו שאת באמת רוצה להעביר לעולם - פשוט שקלי שביל נוסף שיביא אותך בחזרה למקום שבו ההיכרות המעמיקה עם עצמך מתחילה ונמשכת בלי גבולות.