שתף אותי חבר, אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי לפגישה עם תרפיסטית. הייתי במצב לא פשוט, ים של רגשות צפים ושאלות בלי תשובות. נכנסתי למשרד שלה ולבי היה כבד כמו אבן. פחדתי לשתף את הכאב שלי, חששתי שהיא לא תבין או שאולי אפילו תראה אותי כחסרת ערך.
אבל אז, כשהיא חייכה לי בחום והציעה לי לשבת בכיסא הנוח מול השולחן שלה, משהו השתנה. היא פנתה אליי בעיניים טובות וללא שיפוטיות. "מה מביא אותך היום?" היא שאלה בקול רך. פתאום זה הרגיש שאני יכולה לדבר בלי מסכות - לספר על הלילה שבו התעוררתי מהחלומות שלי בוכים שוב ושוב ועל התחושה שלא הצלחתי לחזור לצלול.
חודש אחרי חודש, גיליתי שגם כשאני מדברת על הדברים הקטנים והביומיום - זה משפיע ותורם להרגשה שלי. היו זמנים שבהם שקלתי אם לבוא כלל לפגישות האלה; אבל בכל פעם שנכנסתי לקליניקה שלה וראיתי את הבעדינות שבפניה ואת ההקשבה המוחלטת שלה - ידעתי ששווה להמשיך לנסות.
לפעמים הטיפ הכי טוב שהרווחתי היה פשוט לדעת שמישהו שם בשבילי - מישהו שמוכן לקבל אותי כמו שאני עם כל הקשיים והאתגרים. עצה קטנה ממני: אם אתם מרגישים צורך להתחבר למישהו מקצועי כדי להבין יותר טוב את עצמכם או להתמודד עם קשיים בחיים - אל תהססו! יש עשרות תרפיסטים נפלאים בארץ, וכל אחד מהם יכול להיות האדם שיעזור לכם למצוא קצת אור בזמני חושך.
זכרו: לא תמיד קל לפתוח את הלב בעברית שלנו; לפעמים עץ קטן חייב להתנגד לרוחות לפני שהוא מתחיל לפרוח מחדש בצבעים חדשים.
