לא כך דמיינתי את זה. כשחלטנו סוף סוף לשפץ את הבית שלנו, חשבנו שזה יהיה תהליך פשוט ויעיל. אחרי הכול, מדובר רק בקירות, אריחים ודוגמאות צבע. אבל כמו שבשיפוצים קורה לא אחת, המציאות הפתיעה אותנו מכל כיוון אפשרי.
הכל התחיל באותו יום חורפי בו ישבנו בסלון עם קפה ובצק סוכר מול המחשב, מתכננים את הצבעים והסגנונות. היינו מלאים בציפייה ובחלומות על מה שיהיה. הרי כל אחד מאיתנו ראה מיליון תוכניות טלוויזיה ובעיקר היה משוכנע שראה הכל כבר. אז למה שלא נצליח גם אנחנו?
כשהתחלנו להרים דלתות ולהסיר שכבות צבע מהקירות, ממש התגלתה לנו מציאות אחרת - הגג היה זקוק לתיקון מיידי כי במרחק הזמן ייתכן ונשאר בלי בית לגור בו! ואז הגיע השלב שלא צפינו: גילו של הבית שלי (ואני) גרם לשרשרת הפתעות אחרות - צינורות מים קורסת באריחים שנראו בסדר גמור וגישה בלתי נגמרת לכל מיני דברים שהגענו אליהם במקרה.
אבל בתוך כל הכאוס הזה גיליתי משהו נפלא - קשר מחודש עם בעל מקצוע מקומי שהיה חבר של אבא שלי. הוא למד אותי כמה כללים בסיסיים בשיפוצים ואיך להיות מסוגלים לתקן דברים בעצמנו במקום לחכות למישהו אחר שיעשה את זה בשבילנו. הרגשתי שאני לא מסתמך רק על אחרים אלא גם בונה לעצמי מיומנויות חדשות לציון דרך חשוב בחיים.
והדבר החשוב ביותר שהבנתי? אם אתם רוצים לשפץ באמת - יש להשאיר מקום לספונטניות ולאפשר לדברים לקרות כפי שהם אמורים לקרות ושיש תהליך שצריך לעבור במקום לקבוע מראש איך הדברים ייראו ומתי הם יקרו בדיוק.
אז אם אתם מתכננים להתחיל בשיפוצים שלכם - זכרו לקחת נשימה עמוקה ולהיות מוכנים להתמודדות עם ההפתעות בדרך... זה חלק מהקסם של השינוי והשיפור בבית שאין לו תקנה!
