בשנה שעברה, לאחר שצברתי עוד כמה קילוגרמים מיותרים בתמונות מהחופשות כמו בשאר השנה, החלטתי שהגיע הזמן לעשות שינוי. אני זוכר את הפעם הראשונה שביקרתי אצל חבר טוב שהיה לו גן ירק קטן במרפסת. הוא הראה לי איך קל לגדל עגבניות, פטרוזיליה ואפילו תפו”א על מרפסת של דירה בעיר. הדבר הדליק בי ניצוץ שלא ידעתי שקיים.
כך התחילה המסע שלי לחקלאות עירונית. רכשתי שתילים וזרעים מכל הסוגים והצבעים ולאט לאט יצרתי לי פינת חמד קטנה במרפסת - תקופת הקיץ הייתה נהדרת, אבל קשה לדמיין עד כמה שמחה נכנסה לי ללב כשכבר ביצעתי את הצעד הראשון. התמקדות בעבודה עם האדמה גרמה לי לשכוח מכל הרעש שסביבי - מהלחץ בעבודה ומהרדיפה אחרי ההישגים.
ואז קרה משהו קסום: כל צמח שהנבטתי הפך להיות סוג של חבר בשבילי. עגבניה שבאה לעולם משורש חיוך שלי, בזיליקום ששימח אותי באוכל שטעמיו נגמרו… והטיפ הכי חשוב שאני יכול לשתף הוא לסמוך על עצמכם! אל תחששו להתנסות, גם אם זה אומר לפעמים שצריך להפסיד צמח או שניים בדרך.
אני זוכר את הפעם הראשונה שבה לקחתי עגבנייה אדומה ומושלמת שהוא כבר הגיע לגובה של עד כף יד - באותו רגע הרגשתי שאני חלק ממשהו הרבה יותר גדול מעצמי, תהיתי אם יש בעולם מוצר כזה טעים שיעשה לי טוב כמו זה שנקטף ממקום שאני טיפַּחתִי בעצמי.
והכי מדהים היה לשתף חברים ומשפחה בפרי עמלי; מבקרים בבית שלי היו מגיעים ומתפעלים מהגינה הקטנה הזו שהייתה יבול הכנסת חיים חדשים לתוך הבית ובין השיחיות שלנו אפילו נוצרו קשרים וחוויות חדשות.
אז אם אתם מתלבטים או חושבים להתחיל בגינון עירוני משלכם - פשוט עשו זאת! רק תבחרו צמח שאתם אוהבים ותתחילו לטפל בו כמו במשפחה שלכם. אין כמו לראות משהו פורח בגלל העבודה שלכם ולהרגיש סיפוק אמיתי מחיי היומיום החשובים האלה בינינו לבין הטבע המיוחד שכולנו חלק ממנו.