👑⭐⭐⭐⭐⭐
בשבוע שעבר, אחרי הרבה זמן שלא לקחתי פסק זמן מהשגרה המלחיצה, החלטתי לשבת וליצור. תמיד הייתה לי תחושת חיבור אמיצה לאמנות - בין אם זה בציור, בכתיבה או במוזיקה. המחשבה על האפשרות לברוח לתוך עולם היצירה הרגישה כמו רצועת הצלה.
ישבתי מול קנבס ריק והנחתי את מכחוליי לגעת בצבעים. בהתחלה חששתי - מה אם זה לא ייצא טוב? אבל אז נזכרתי שהמטרה לא הייתה להיות מושלם אלא פשוט לבטא את עצמי. בכל משיכת צבע הרגשתי שאני מתקרבת יותר ויותר אל המהות שלי.
והנה, תוך כדי היצירה, גיליתי גם צדדים חדשים בנפשי. ניסיונות השילוב של צבעים שונים הביאו אותי למקומות שקצת פחדתי לגשת إليיהם בעבר - רגשות ישנים שצצו ועשו מעין 'ניקוי אביב' בתוך הלב שלי. כל צבע היה כמו דיאלוג עם עצמי; אחד סוער ומלא תשוקה והשני עדין ונוגע בעדינות בלב.
כשהקנבס כמעט מלא, הבנתי שגם כשאנחנו מפחדים להתמודד עם הכאב או הקושי שבפנים שלנו, יצירה יכולה להיות האמצעי שבו אנו מוצאים מנוחה ושחרור. פתאום החדר התמלא באור שונה והמוזיקה הפכה לרקע להרהורים עמוקים על מי אני ומה אני רוצה להגיד לעולם הזה.
טיפ קטן ממני: תקחו לכם רגעים שבהם אתם יכולים ליצור בלי לחשוב על התוצאה הסופית. תנו לצבעים ולצורות לדבר במקוםכם ותראו איך כל צעד מוביל אתכם להבנה חדשה על עצמכם ועל העולם שמסביביכם.
ואחרי שסיימתי את העבודה שלי הסתכלתי עליה ולא יכולתי שלא לחייך כשגיליתי שהיא מייצגת אותי בצורה הכי אמתית שיש - מלאה בשינויים ובגוונים משתנים אך יחד עם זאת מחוברת לכֵן של הלב שלי.
אז קחו לכם פסק זמן וצאו למסע היצירתי שלכם! תוכלו לגלות עולמות חדשים בתוככם שאתם אפילו לא יודעים שיחכו רק לכם לצייר אותם.
