שבוע שעבר החלטתי שהגיע הזמן להעניק לרכב שלי מתנת יום הולדת קצת מיוחדת. אחרי שנתיים של שירות נאמן, אני מרגיש שהוא ממש ראוי למעט תשומת לב. אז ישבנו על כוס קפה במקום האהוב עלי ופשוט התחלתי לחשוב מה יכול לשדרג את המראה שלו.
המחשבה הראשונה הייתה שזה יעלה לי הון תועפות, חשבתי על צביעה מקצועית אצל מומחה שייתן לו מראה נוצץ. אבל בתהליך החקירה שלי נתקלתי באפשרויות אחרות - שכן מי אמר שצביעה חייבת להיות מסלול ארוך וכואב? חקרתי קצת וגיליתי שיש אפשרות לצביעת רכב בעצמך! כן, שמעתם נכון.
אז לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לבדוק איך עושים את זה כמו שצריך. והאמת? ממש שמחתי לגלות כמה זה היה פשוט יחסית. עשיתי כמה מחקרים באינטרנט לגבי הטכניקות הנכונות ואפילו צפיתי בלא מעט סרטונים שהסבירו איך להעביר מכחול בצורה אחידה ולפני שנעלמתי בקירות הדמיון שלי, החלטתי ללכת על הצבע הכחול המלכותי - כי כל כך רציתי שהרכב שלי יישדר משהו חדש ומהמם בשכונה.
לקראת היום הקובע הכנתי הכל: זוג כפפות חדשות, צבע רכב בנזין ותנור ששיפר את המשך ההליך אחרי שהתייבש (וגם עשה לי מצב רוח). כשנגעתי בפעם הראשונה בצבע על הדלת של הרכב נזכרתי בכל אותם ימים שסחבתי אותו בבוץ ובגשמים העזים של ישראל... פתאום נהנתי לראות איך הוא מתחדש ומקבל זוהר מחדש בעזרת ידיי הקטנות.
אגב, טיפים ממני:
1. תמיד תעצמו עיניים ותדמיינו איך זה ייראה בסוף.
2. אל תחפשו לשלמות; טעויות בדרך הן חלק מהחוויה הפנקייק- מדהימה הזו!
3. ואל תשכחו ליהנות מכל רגע - זו לא רק פעולה פיזית אלא גם חיבור רגשי עם כלי הרכב שלכם!
בסופו של דבר הגעתי לתוצאה שלא רק שידרגה את הרכב די בתחילת הסתיו אלא גם נתנה לי תחושה מרגשת שסוף סוף השקעתי זמן בעצמי ובעצמאות שלי לעשות משהו שאני מצפה ממנו הרבה יותר מאז.
אמנם רכשו גיבורים שרושמים 'דווקא' צביעה מקצועית בכל ספר טיפוח רכבים, אבל אני אומר לכם: לפעמים הדרך שלנו היא זו שעושה אותנו עצמאים ומופלאים יותר מבכל רצועת צבע כזו או אחרת.
ובאותו הערב ששתינו בעיקר צריך להבין שאין שם אף אחד טוב כמונו...